יום שבת, 2 באוגוסט 2008

Portland

כמובן ירד גשם בהוקיאם ולא נשארנו לילה נוסף לצד הנחל היפה אלא המשכנו דרומה לפורטלנד. בדרך סוף סוף הוצאנו בשמחה את משקפי השמש מנרתיקם. הוריי!
בד"כ בעיר אנחנו משאירים את הרכב בקמפ ונוסעים בתחבורה ציבורית וזה כמובן מקשה על סחיבת המצרכים מן העיר. ידועי נסיון מטיול בעיר גדולה החלטנו לעצור בסופר לפני הכניסה לעיר. בדרך פגשנו walmart ונכנסו אליו בשמחה. הבטחנו לילדים שנקנה להם משחקים ואכן דני הלך איתם למחלקת המשחקים המפותחת. יובל ונועה בחרו כ"א משחק נוסף לנינטנדו והגר בחרה תיק רופא שעזר לה לרפא אותנו ואת הלוייתנית במשך כל היום. אני הלכתי להשלים את קניית האוכל והמיים בהרגשה שאני traveling light - בכל זאת כבר מזמן לא הלכתי לסופר בלי שלושה ילדים מקפצים סביבי.
לאחר חיפושים לא מעטים ומעבר במחלקת הקמפינג, רובים, אופניים, מפות, וילונות, בית מרקחת, ציוד משרדי ועוד נשברתי ושאלתי את אחת העובדות היכן האוכל. הופניתי ל 5 מעברים קטנים שבהם כמעט לא היה כלום. ירקות ופירות הם לא מחזיקים. מוצרי חלב - רק חלב וחמאה. יצאנו מעוצבנים ודני ונועה מצאו סופר אחר לקנות בו ירקות, פירות יוגורט ומוצרים נוספים איכותיים.
הגענו בערב לקמפ ענק ומדוגם בפורטלנד, בו הזמנו מקום עוד בבקר דרך הטלפון.
הקמפ מאורגן ביותר, כולל בריכה וג'קוזי, חדר כביסה גדול, חדר כושר והרבה אנשים קבועים שמטפחים פה עציצים, גינות ומה לא. כמובן - הקמפ בקרבה מטורפת לפסי רכבת והרכבות כאן ארוכות ורועשות ביותר. הגר כל כך מפחדת מהרעש עד כי אנחנו אוכלים בתוך האוטו ("באוטו ביית אני לא מפחדת"). דני מתנחם בעובדה שתדירות הרכבת כאן נמוכה מן התדירות בונקובר.

למחרת יצאנו באוטובוס לעיר הגדולה. הגענו ל visitor information שם קיבלנו מידע רב תועלת מעובד מהזן האמריקאי המתלהב (יש הרבה כאלה ב visitor centers מסתבר). התמזל מזלנו והגענו בדיוק כאשר התחילה תחרות red bull flugtag בנהר ומיהרנו לצעוד לכוון התחרות יחד עם אלפי אנשים נוספים. לא יכולנו להגיע ממש עד הבמה בשל הצפיפות אך הצלחנו להגיע עד למסך הגדול בו מציגים את התחרות ותוכלו לראות באלבום התמונות את מה שראינו אנו.




בתחרות זו אנשים בונים מתקנים ממתקנים שונים וקופצים איתם אל הנהר. השופטים מנקדים אותם עפ"י המרחק אליו הגיעו ובעיקר עפ"י היצירתיות של המתקן וההופעה הקצרה שהם נותנים לפני הקפיצה למים.
המשכנו לעבר ה Saturday market שהיה אכזבה מסויימת בעיקר משום שהיה עמוס לעייפה וגם דוכני האוכל היו בעלי תורים ארוכים. קנינו אוכל ב Beirut cafe - הפלאפל היה טעים, הסלט הלבנוני היה אוסף של חסות עם קצת טבולה מעל והמג'דרה היתה מג'דרה לאשכנזים אמריקאים. מה נאמר - יש להם מה ללמוד ממסעדת הארזים בשלומי או ממסעדת אלמזט במלבורן.
הגר היתה תשושה והחלטנו לחזור למחנה. אחרי ארוחת הערב שמענו מוסיקה דומה לשל אוטו גלידה. ואכן - אוטו גלידה אצלינו במחנה. למרות שכבר אכלנו גלידה בעיר לא עמדנו בפיתוי והילדים קיבלו עוד מנה.



הגיע לבקר אותנו גם חתלתול צעיר והילדים משחקים איתו ומשוחחים איתו באנגלית. הסברנו שהוא צעיר ויכול גם להבין עברית אבל הם מתעקשים...



מחר נוסעים לאורך נהר הקולומביה וה- Columbia gorge.



אין תגובות: