הטיסות הביתה

שוב קמנו בבקר, יצאנו עם נהג מונית חביב לשדה התעופה, נפרדנו מהמזוודות במהירות בכות ה check in שנעשה באינטרנט, נסענו ברכבת הפנימית לטרמינל הנכון ו... הודעה: בשל בעיות מזג אויר בניו ארק המטוס הנכנס מאחר ב 25 דקות ולכן גם הטיסה היוצאת תאחר. בכמה? לפחות 25 דקות ולא יודעים כמה. מבטיחים לכם שנתאמץ שתגיעו לטיסות ההמשך שלכם שגם הן בטח מתעכבות לצאת מניו ארק בגלל מזג האויר... טוב, אין מה לדאוג, יש לנו כמעט 3 שעות בניו יורק. אז כדי לא לסבול יותר מדי הלכתי ל Massage bar. כסא מסז' עליו עושים עיסוי של 15 או 30 דקות. 15 דקות של עיסוי גב לפני טיסה זה דבר מעולה ורעיון מצוין! המעסה היתה בחורה אריתראית שיש לה בני משפחה שברחו לארץ. השוינו שמות אבל אף אחד מהם לא סטודנט שלי.
הטיסה יצאה בדיוק באיחור של 25 דקות והגיעה לניו ארק כאילו לא היה איחור. לידי ישב כומר מטרינידד טובגו שנשא תפילה להגעתנו בשלום טרם ההמראה ותפילת תודה עם הנחיתה. הצלחתי אפילו לעבוד בטיסה (בכל את, אחרי שבוע העבודה נערמת ושמחתי להוריד קצת מן העומס הצפוי עם הנחיתה).
בניו יורק שתינו ואכלנו, טענו את המחשב והטיסה כמעט יצאה בזמן. ישבנו במטוס כ 20 דקות וחיכינו ל 3 נוסעים שהטיסה שלהם מסן פרנסיסקו איחרה.
השירות היה טוב, האוכל בהחלט סביר וכמו כמעט בכל טיסה שלי: is there a doctor on the plane?
תינוקת שישבה לפני הקיאה והראתה סימנים של קשיי נשימה. לשמחתנו הרופאה שהיתה על המטוס היתה רופאת חדר מיון (בארה"ב ו התמחות: emergency doctor) , היא אשרה להמשיך לטוס והתינוקת התאוששה יפה.
הבנות המתוקות שלי כתבו לי מכתב טיסה לכל חלק בטיסה: בכל פעם אחרי ההמראה פתחתי מעטפה נוספת בה כתוב כמה הן מתגעגעות אלי וכמה הן שמחות שאני כבר בדרך הביתה.
כולם חיכו לי בשדה (על אף התוכנית שלא יעשו כך), קיבלתי המון נשיקות וטוב לחזור הביתה!
ולסיכום: נסיעה מוצלחת מבחינה מקצועית, מהנה מבחינה חברתית ויומיים חופשה נחמדים במיוחד. ממליצה!

תמונות תעלינה בהמשך, בשביל אלה שלא יכולים לקרוא ספר בלי תמונות (אלדד כבר אמרתי?)

Victoria BC

השכמנו קום כדי להיות במסוף המעבורות ב 7:00 בבקר. סיאטל אפורה ומטפטפת ואנו צועדות קוממיות אל המסוף. שתינו לא ממש נשות ים ולכבוד המאורע קנינו כדורים נגד בחילה המיועדים למי שסובל מבחילות בהפלגות ונסיעות שכתוב עליהם Less drowsiness. בשמחה לקחנו כדור כל אחת ושמנו פעמינו אל המעבורת. גדולה, יפה ו... מאוד מתנדנדת. לשמחתנו ברגע שיצאה להפלגה הנדנוד הפסיק או שהכדור פעל או שניהם. הדרך יפה - הפלגה במפרץ, סביבנו ירוק ובתים חביבים מדי פעם. גם היציאה לים עברה בשלום ולאחר בדיוק שעתיים ואבעים וחמש דקות נחתנו בויקטוריה. המעגן נמצא באמצע העיר והשמחה רבה. מג האויר גם פה קר, אפור ומטפטף אבל ה לא הפריע לנו להסתובב בעיר היפהפיה המלאה פרחים מסוגים שונים. צ'יינה טאון הראשונה בקנדה נמצא פה וכמובן לא פסחנו על האפשרות לאכול אוכל סיני במסעדה בסיסית ואותנטית. סמטה בצ'יינה טאון הוכרה כרחוב הצר ביותר בצפון ארה"ב ואכן רוחבו כרוחב כתפיים של אדם. ממנו יש כניסות לבתים ולחנויות!
המשכנו לטייל לכוון נקודה שנקראת ogden point אשר ראינו בפרסומות כי רואים ממנה את הרי אולימפיק אשר בארה"ב. במרכ המידע אמרו לנו שההליכה בערך 15 דקות.
נו טוב, לא 15 דקות ולא רואים הרים. גשם, אפור ומעונן.
בשלב הזה אני כבר מרגישה שהעיניין נעצמות לי ורק הקור וההליכה מונעים ממני מלהירדם לחלוטין.
במעבורת חזרה נרדמתי ברגע ששמתי את הישבן על הכסא וישנתי יופי עד שהגענו לסיאטל. צעדנו למלון ושם ישר למיטה עד מחר. נעמי נדאגה שאולי אני חולה ואולי זה סימן לבעיות לב אבל זה פשוט הכדור!
הייתי כל כך מטושטשת שנעמי הלכה למחשב בקבלה לעשות confirmation לטיסה שלה ושלי.
ישנתי בנעימים עד למחרת וקמתי כמו חדשה.
מסקנה: ויקטוריה באמת יפה!

יום חופש בסיאטל

טוב, נגמרה העבודה (שהיתה מעניינת מעין כמוה) והגענו לעבודה הקשה באמת: חופש. נעמי ואני לקחנו מונית למלון בדאוןטאון. נהג המונית היה צעיר חביב ומשכיל שסיפר לנו רבות על סיאטל ושאל המון שאלות על ישראל, כולל הפגנת ידע רב. ולא , הוא לא יהודי מחובר, המשפחה שלו הגיעה לפני שנים או דורות מפקיסטן...
המלון במרכז העיר, ברחוב שקט ו"שכונתי" במרחקיריקה מן ה space needle. צעדנו קוממיות ל space needle, לקחנו מונורייל לאזור השוק ושם החלטנו שאנו תיירוץ ועלינו על סיור של שעה וחצי בדאק (ברווז) - רכב אמפיבי שנוסע ברחובות העיר וגם במיים (lake union). הקפטן של הרכב הציג את עצמו בתור קפטן בלה בלה ואכן במשך שעה וחצי, במיטב המסורת האמריקאית הוא לא סתם את הפה. חברי בראדלי כינה זאת פעם: שלשול מילולי. לגמרי. העיר יפהפייה כצפוי מעיר שיושבת על אגמים ומפרצים. עיר עם כל היתרונות של עיר אבל בגודל מצומצם יחסית - סימפטית ונקייה והרגשה של בטחון אישי. התמזל מזלנו ליום שמשי , אם כי עדיין הנסיעה ברכב פתוח היתה קפואה. ארוחת צהריים אכלנו במסעדה וייטנאמית קטנה ופשוטה - אוכל מצויין. בעיקר המרק שעזר לנו להפשיר. השמש חיממה עוד ואנו המשכנו לטייל ברחובות, כולל סיור מעמיק בשווקים: שוק האיכרים ושוק הדגים שמוכר בעיקר מוצרים לתיירים. כמה שעות במוזיאון והתפעלות כללית מן העבודות המסורתיות של האינדיאנים האמריקאיים. אני לא יודעת למה, אבל העבודות שלהם פשוט מרגשות אותי. המוטיבים הגרפיים בעלי עוצמה רבה ובאמת, מעבר ליופי האסטטי אני מרגישה שהם ממש מדברים אליי.
המשכנו בצעידה לצ'יינה טאון. מהכרותי עם צ'יינה טאון בניו יורק, בונקובר ובסן פרנסיסקו אני זוכרת הרבה חנויות שמוכרות המון פיצ'פקעס בשני גרוש. איך שנועה אומרת "תקני לי צ'וקצ'וקים". חיפוש ארוך ומייגע לא העלה אפילו חנות אחת שמוכרת צ'וקצ'וקים. כמה שמוכרות ספרים, מגזינים ודיסקים בסינית וכל השאר מסעדות שונות ומשונות. התיישבנו בסוף לאכול במסעדה יפנית קטנה ופשוטה , סושי טרי ומעולה ובירה טובה. סביבנו ראינו המון אנשים זורם לכוון האיצטדיון (שלא רחוק משם) והבנו שיש משחק (נו טוב, לא היה ממש קשה). בדרך חזרה למלון, עברנו ליד האיצטדיון, שמענו את שאגות הקהל, ראינו זיקוק עולה לאויר ובעצתה של נעמי החלטנו להיכנס. קיבלנו מקומות מ-ע-ו-ל-י-ם, הגענו להפסקה שבין המחצית הראשונה לשניה, הבנו שהמשחק הוא בין sounders fc - הקבוצה שלנו, לבין galaxy קבוצה מלוס אנג'לס. הזיקוק עלה לאויר כי הקבוצה שלנו כבר הבקיעה גול. נו טוב, גם במחצית השניה הם הבקיעו ועלה עוד זיקוק. האוירה היא של חגיגה אמיתית, הקהל מעורב - כל הגילאים (מתינוק ועד ישיש), כל המינים , כל הסוגים. ריקודים, תזמורת, שירים - שמחה גדולה. טוב שנעמי הסבירה לי מה קורה ובעיקר שאסור לשמוח אם השניים מבקיעים גול... לא עמדתי במבחן כי הם לא הבקיעו. ניצחנו 2:0!!!
הכרוז הודיע כי באצטדיון יש 39,002 צופים הערב. אתם יכולים לתאר לעצמכם את שאגות השמחה של כמות כזו של אנשים. לאחר הבקעת הגול השני הודיע הכרוז כי מספרת XXX תיתן תספורת חינם לכל הצופים אם יובקע גול שלישי. מאותו רגע צעקה השכנה שלי: נו, תבקיעו גול, אני רוצה תספורת.
בסוף המשחק התזמורת נשארה בחוץ וניגנה וניגנה, אנשים וילדים רקדו והיתה שמחה גדולה.
מחר - קמות מוקדם כדי להספיק למעבורת לויקטוריה, קנדה.
לכל המתלוננים על העדר תמונות (אלדד) יש לי כמה תשובות:
1. אני לא מצלמת הרבה (אני לא דני)
2. אין לי זמן להעביר את התמונות מהמצלמה למחשב
3. התמונות שאני מצלמת בטלפון עולות ישירות לפייסבוק, אז תהיה חבר שלי בפייסבוק

ובכל זאת - הן תעלינה בהמשך...
להתראות מחר!

ועוד מסיאטל

אני מקבלת תגובות משמחות על הבלוג וממשיכה לדווח. יום נוסף של פגישות במיקרוסופט - לא פחות מוצלח מקודמו. אני לא מפסיקה להתפעל מהאופרציה הזו: קמפוס של 65,000 איש שנראה רגוע ושקט כמו קמפוס של אוניברסיטה בחופשת סמסטר. כל הירוק מסביב והבניינים הנמוכים, שאטלים שנוסעים בקמפוס. הכל מתוקתק ומאורגן. במרכז המבקרים הדברים עובדים ממש על הדקה, כל המרצים מגיעים בזמן ומסיימים בזמן. האוכל מחכה לנו בזמן והאחראית נכנסת בשקט כל שעה בערך ומחדשת את מלאי המשקאות והכוסות.
אתמול היינו בשני סיורים מעניינים: האחד במרכז החדשנות של החברה שמציג את החזון שלהם לגבי אופן העבודה בעוד כחמש עד עשר שנים. חלק נראה עתידני וחלק מתקבל על הדעת כבר היום. לא בטוח שהכל אכן ימומש אבל בהחלט גרם לכולנו לחשוב האם אנו רוצים להיות במירוץ העכברים הזה בו אנו ניתנים להשגה בכל רגע , בכל מקום, בכל סיטואציה. מנקודת המבט של מעצבת פנים היה מעניין לראות כיצד עיצבו את החללים - הן במרכז המבקרים והן העתידניים. בכל המקומות, על אף העיצוב המודרני, לא שכחו קישורים לחומרים וצבעים טבעיים שמרככים את החויה המנוכרת. שטיחים בצבעי אדמה, עציצים ואפילו קיר ירוק שלם (מוניקה - אסור היה לצלם, אבל זה פרויקט 4h שלך...). הסיור השני במרכז האבטחה הזכיר לי את הסדרה 24 - הן ברמת הידע הפרטני שלהם על כל ארוע/עובד/דלת שנפתחת והן ברמת השימוש בטכנולוגיות. באופן מדהים, דווקא המוצרים שעשו בהם שימוש היו מוצרים פשוטים, מוכרים וזמינים. no rocket science. אבל שילוב של לקוח שיודע מה הוא רוצה, עם טכנולוגיה מאפשרת וזמינה ותרבות ארגונית של עבודה מסודרת עד כדי צבאית יצרו פעילות מרשימה ביותר ששולטת על כל נכסי מיקרוסופט בעולם ויכולה להגיב לארועים ברזולוציה של דקות. לו היה לנו חצי, רבע מזה באסון הכרמל היינו נראים אחרת.
גם היום היו פגישות מעניינות והסיכום של כולנו היה כי הביקור היה מוצלח מאוד - הן מהבחינה המקצועית והן מהבחינה האישית - היתה קבוצה נחמדה, אירוח טוב, אוירה טובה - היה פשוט נעים.
לסיום היום נסענו לבנין אחר למוזיאון מיקרוסופט (קצת קטן ומאכזב) וחנות מיקרוסופט בה מוכרים כל דבר שאתם חושבים עליו עם לוגו החברה, לוגו x-box - החל מתיקים ועד לבגדי תינוקות.
בערב הסתובבתי שוב במרכז הקניות המקומי ובחנתי את החנויות והמרכז מבחינה עיצובית (ולא מבחינה צרכנית...). הרבה שוני ממה שקורה בארץ: חללים מאוד גדולים, חנויות ענקיות, פחות מגבלות לגבי היציאה לשטח הציבורי ואחדות המבנה. התמודדות עם חלל גדול של חנות שבכל זאת רוצה להעביר סוג של אינטימיות. מאוד מעניין.שיחה כיפית של חצי שעה עם איה - סוף סוף אנחנו באותו אזור זמן כפי שהיא הזכירה לי.

ממחר - יומיים חופש עם נעמי. עוברות למלון במרכז העיר ומסתובבות. מחר מתכננות ביקור במוזיאון של סיאטל בו נתיגות מרשימה לאביזרים של התושבים המקוריים - האינדיאניים, סיקור ברובע הבינלאומי (או בעברית צ'יינהטאון), שייט קצר בנמל וביקרו ב-space needle - בהתאם לתנאי הראות ומזג האויר.
מחרותיים -שיט במעבורת לויקטוריה אשר בקנדה - שיט בן 3 שעות לכל כוון העובר במיצר פוג'ט, שכבר מן המפה רואים שיש לו פוטנציאל גדול. בויקטוריה ביקרתי לפני הגיוס (קצת אחרי שנכחדו הדינוזאורים) והיא זכורה לי כעיר יפהפיה , המכבדת את המורשת האינדיאנית ברוב פסלי טוטם ברחבי העיר. לפי הפרסומת המעבורת יוצאת ממרכז העיר בסיאטל ועוגנת במרכז העיר ויקטוריה כך שגם אין בעיה להגיע ממקום למקום.
בקיצור - אם יהיה חיבור לאינטרנט גם במלון הבא תקבלו עדכון כמעט בזמן אמת. stay tuned!