יום שבת, 9 באוגוסט 2008

Oregon sand dunes

לאחר שירד גשם כל הלילה החלטנו להמשיך דרומה בתקוה שאי שם נראה כבר שמש. אחרי עצירה לא ארוכה בסופר (אנחנו מתייעלים!) יצאנו לאוטוביית לסדר את הקניות והנה הפלא ופלא - שמש! מסויימת, מסוייגת אבל כזו שגורמת לנו לשאול איפה משקפי השמש שלנו.
המשכנו אל Sand adventures - אחת החברות המפעילות סיורים בדיונות החול הגדולות. החברה מפעילה מספר סיורים לדיונות - כולם ברכבי באגי הנהוגים ע"י נהגים שלהם. לאור גילה של הגר לא יכולנו לקחת את הטיול ההרפתקני יותר ולקחנו את הטיול היותר רגוע ברכב שנראה כמו school bus שפירקו ממנו את הדפנות.



דיונות החול נפרשות לאורך מעל 30 מייל לאורך החוף מ Florence דרומה. מדי פעם יש אגם של מים מתוקים וכן הרבה צמחיה - חלקה מקורית כגון עצים שונים ושיחים וחלקה מיובאת - עשב חופים אשר יובא במיוחד מאירופה כדי שיגדל על החול וימנע ממנו להתפשט מזרחה. ההצלחה היתה כה גדולה שעכשיו לא יודעים איך לעצור את התפשטות העשב הזה. עוד הוכחה שהתערבות במערכת אקולוגית עלולה לגרום לתוצאות לא ידועות ולא רצויות.



הדיונות אכן מרשימות ביותר. לאחר כל חורף (סערות) הן משנות את צורתן ויש ללמוד אותן מחדש.
עליהן משתוללים עשרות רוכבי טרקטורונים, אופנועי שטח, באגי מגדלים וסוגים שונים. כל הבנדיטים מכל הגדלים והסוגים - בטרטור מנועים והרמת גלגלים. לא יכולתי שלא לתהות איזה אחוז מהמחלקה האורטופדית בבית החולים הקרוב תופסים רוכבי הדיונות.
אבל, באמריקה גם הצ'חצ'חים מנומסים - עולים ויורדים מהדיונות לפי תור וסדר ומנפנפים לשלום לרכב התיירים שעובר לידם. נראה שהכבוד לתור וסדר מושרש עמוק ביותר, בערך כפי שהזלזול בו מושרש בתרבות הישראלית. שוב ושוב אני נזכרת בספר המצויין של שטרנהל: "אי לגליזם בחברה הישראלית" אותו קראתי בלימודי תואר ראשון במדעי המדינה.
עם סיום הסיור המשכנו ביום שמש נהדר לאגם הקרוב להכין ארוחת צהריים מאוחרת. משם המשכנו בנסיעה של כ-80 מייל עד ל Bandon.
ישנים בקמפ נחמד bandon by the sea rv par.

המפה המעודכנת כאן.

אין תגובות: