דיסנילנד

כפי שהבטחנו, הקדשנו את יום שני למנוחה ונקיונות (ככה פולנים נחים – מנקים ועושים כביסה). אחרי הצהריים הגיעו איה, גרנט, אמה ולי לבקר אותנו, הביאו לנו הפתעות לרוב (מלפפונים קטנים וטעימים, חומוס טעים, גבינת סקי, במבה, חלה, מילקי) ובכלל היה כיף להפגש איתם.
ועכשיו קצת על דיסנילנד...

אז קודם כל נסיים ונאמר WOW. כיף גדול היה פה.

רקע
כשמדברים על דיסנילנד בקליפורניה מדברים על Disneyland Resort שמורכב משני פארקים (צמודים זה לזה): Disneyland Park(להלן דיסנילנד) ו Disney's California Adventure Park(להלן קליפורניה). לכל פארק כניסה משלו ומפה משלו כשבינהם נמצאת Downtown Disney – איזור החנויות והמסעדות שפתוח לקהל הרחב. לא נלאה אתכם בכל האפשרויות לקניית כרטיסים אבל אנחנו קנינו חבילה שנקראת Southern California CityPass שמקנה כניסה לשלושה ימים לשני הפארקים של דיסני, לעולם הים בסן דייגו, לגן החיות בסן דייגו וליוניברסל סטודיו בלוס אנג'לס (לא בטוח שנספיק את יוניברסל אבל גם ככה זה עדיף על פני קניית כרטיסים בנפרד לכל אחת מהאטרקציות). בונוס נוסף הוא האפשרות להכנס לדיסנילנד שעה לפני פתיחת השערים באחד הימים (בשמונה במקום בתשע).

היום הראשון (יום שלישי בשבוע)

אחרי שמלאנו את המצברים ביום שני החלטנו לממש את זכותינו להיכנס שעה קודם היום, כלומר בשמונה. כדי להיות בטוחים שנגיע בזמן החלטנו לקחת את הshuttle הראשון (7:20) וכדי להיות עוד יותר בטוחים כיוונו שעון לשש(!) – אירוע חסר תקדים בחודשיים האחרונים. בקיצור, ב7:30 היינו בשער של דיסנילנד עם עוד כמה עשרות משוגעים נוספים וחיכינו לפתיחת השערים

לקראת שמונה הגיע הרס"ר התורן, העיר את הקהל ובשמונה שעטנו פנימה עם כולם. התפצלנו לשני צוותים – אפרת והגר למתקנים הקלאסיים, דני, יובל ונועה למתקנים האתגריים – רכבות הרים למינהן. קבענו שעה ומקום לפגישת סטטוס ויצאנו לדרכנו. דילגנו לנו בין המתקנים השונים ויש לציין שהתורים לא כל כך גרועים כמו שחשבנו, כנראה בגלל שחלק גדול מבתי הספר כאן כבר החלו בלימודים.

אחד השיאים של היום מבחינת הגר היה הפגישה עם פו הדוב ("הדוב האהוב עלי ביותר")

נהנינו גם עם דמבו הפיל המעופף ("פילפולונים")

בקרוסלה של הסוסים

וכמובן שלא קיפחנו את מיקי

מבחינת הגדולים, רכבות הרים ומיני מתקנים מייצרי אדרנלין סיפקו את הסחורה. מדי פעם נפגשנו כולם לבילוי משותף, למשל בביקור אצל מיקי או בקרוסלה של כוסות התה

אחרי יום עמוס (יותר מ 12 שעות) חזרנו אל הקמפ ואחרי המקלחת צנחנו לשינה עמוקה.

היום השני

היום קמנו בשעה יותר שפויה. קבענו עם איה והבנות בפארק ונפגשנו אחרי עשר. באופן טבעי, אפרת והגר הלכו עם איה, אמה ולי ואילו צוות האתגרים המשיך לדרכו. את היום החלטנו להקדיש לפארק קליפורניה. אמנם אין תיעוד מדויק, אבל אפרת ואיה השלימו פערים של שנים תוך כדי ההתרוצצות בין המתקנים ואחרי הבנות.

אחת האטרקציות המרכזיות בקליפורניה היא רכבת הרים בשם California Screamin, רכבת הרים מהירה שכוללת גם לופ שנוסעים בו הפוך.
במהלך היום נתקלנו בעובד הפארק שהזמין אותנו לפגישה פרטית עם הנסיכות אחרי ההופעה שלהם. הוא רשם את הפרטים שלנו וביקש שנגיע בזמן להופעה ושם יקבלו אותנו.
הגענו להופעה


ואחריה אף נפגשנו עם הנסיכות

את היום סיימנו בהופעת הזיקוקים שנועלת את דיסנילנד מדי יום. את הזיקוקים אפשר גם לראות מהקמפ שלנו אבל זה לא אותו הדבר כמו להיות במופע עצמו שכולל הרבה אפקטים קוליים וויזואליים שלא ניתן לחוות מרחוק.

היום השלישי

את היום השלישי החלטנו להקדיש לשלושה דברים עיקריים:

זמן של אפרת עם יובל ונועה, השלמת מתקנים שלא עשינו וחזרה למתקנים שאהבנו במיוחד.

כל המשימות הושלמו לשביעות רצונם של כולם.
הספקנו אפילו לעשות קעקועים


סיכום

היה כיף גדול. היה מתיש. היה מגניב.
קצת מסקנות:
שלושה ימים זה בדיוק הזמן - מספיקים את כל מה שרוצים, לא מרגישים שפספסנו משהו ואפילו מספיקים לחזור על דברים כייפיים במיוחד.
אוכל - המסעדות בתוך דיסנילנד יקרות והאוכל די מגעיל. אם יש לכם סבלנות/כוח/חשק מומלץ לבוא עם סנדביצ'ים/חטיפים/פירות. אם בכל זאת אוכלים שם אז עדיף ללכת על דברים פשוטים (Hot dog) או לצאת ל Downtonw Disney שם יש מסעדות טובות יותר (לא זולות אבל לפחות האוכל נורמלי).
מים - לקחת כמה שאפשר. חם פה מאוד וחשוב לשתות הרבה (וגם לקנות פה מים זה ביוקר).
קניות - הכל יקר אבל זה חלק מהעסק.
קצרה היריעה (והזיכרון) מלספר על הכול ובטח היו הרבה דברים שששכחתי אז אם ניזכר במשהו חשוב ביותר לא נחסוך מכם.
את סוף השבוע של Labor Day אנחנו מבלים בבית של איה וגרנט וביום שלישי נוסעים לסן דייגו.

בדרך לדיסני

התחנה החשובה הבאה אחרי סן פרנסיסקו היא דיסנילנד. אולי החשובה ביותר בכל הטיול.
מסן פרנסיסקו יצאנו ביום שישי בבוקר כשהתוכנית הכללית היא להגיע ביום שני בצהרים לאנהיים (שם נמצאת דיסנילנד). הרעיון הוא לעשות את הדרך באיטיות ולא לרוץ ולהגיע רצוצים לדיסנילנד, שכן שם עוד נתרוצץ כהנה וכהנה. עוד בסן פרנסיסקו הזמנו מקום בקמפ קרוב לדיסני לארבעה לילות.
הדרך התקצרה באופן מפתיע.
ביום שישי תכננו להגיע עד Monterey והגענו לWatsonville שנמצאת כ-20 מייל צפונה. מצאנו קמפ נחמד ליד אגם פינטו (יש לציין שלפני שהגענו לשם מצאנו קמפ מפואר במחיר של 100 דולר ללילה והחלטנו שגם לנו יש גבולות ולכן דילגנו משם).
את שבת התחלנו בנסיעה דרך כביש פרטי (כעשרה דולר toll) שמשתרע כ17 מייל מPacific Grove ועד Carmel by the sea. את המשך היום עשינו בנסיעה לאורך החוף שמכונה Big Sur. מדובר בחבל ארץ שכמעט ואינו מיושב כשלאורכו חופים ונופים יפים. את הלילה עשינו בקמפ נחמד ליד San Luis Obispo.
בקיצור (ותיכף אסביר למה בקיצור) את יום ראשון עשינו בנסיעה כמעט ללא הפסקה (מלבד צהריים, פיפי וקפה) וכשראינו שאנחנו כבר קרובים ללוס אנג'לס החלטנו להקדים את הגעתנו ביום.
מחר (יום שני) נקדיש את היום למנוחה ועבודות במאהל וכך נתחיל את החוויה בדיסני רענננים ומחוזקים.
ולמה "בקיצור"? בשני הקמפים הקודמים שהיינו לא היה אינטרנט בכלל שכן הם היו חלק מפארקים ציבוריים שלא מחזיקים שום דבר מעבר לבודקה של הש"ג. בקמפ הנוכחי, באנהיים, האינטרנט פשוט מחורבן - עובד לאט ומתנתק כל הזמן. דיברתי עם התמיכה אבל כנראה שלא תגיע מהם הישועה. יכול להיות שקליפורניה ואינטרנט לא הולכים ביחד?

סן פרנסיסקו

כאמור הגענו לסן פרנסיסקו ביום ראשון אחר הצהריים ולכן התחלנו לטייל בעיר רק למחרת. הקמפ נמצא (כמובן) מחוץ לעיר אבל נמצא בקרבת מקום לתחבורה ציבורית (אוטובוס או מעבורת) ככה שזה די קל להגיע לעיר.

Chinatown
את יום שני החלטנו להקדיש לצ'יינהטאון. מביקורים קודמים, זכרתי אותה לטובה ואכן לא התאכזבנו. נסענו באוטובוס ובדרך החלטנו לרדת בLombard street - כלומר כמה בלוקים מהקטע המפורסם של הרחוב. מי שלא מכיר, אז הבלוקים בסן פרנסיסקו די גדולים וגרוע מכך הם עלולים להיות גם תלולים...





בסוף הגענו ואף צפינו אל הרחוב המפורסם:




מכאן עלינו על ה Cable Car המפורסם של סן פרנסיסקו עד לתחנה הקרובה לצ'ינהטאון. התחלנו לשוטט ולפני שהספקנו להגיד "מאו צה טונג" ראתה הגר נעליים אדומות שהיא חייבת, אז אחרי מדידה קצרה יצאנו כשהנעליים לרגלינו:




שוטטנו לנו מחנות פיצ'פקס אחת לשכנתה ולשכנתה של שכנתה וכו', נכנסו גם לחנויות בגדים ואף קנינו חליפה סינית ליובל ולדני (וגם נונצ'קו ליובל):


ארוחת צהריים אכלנו במסעדה נחמדה עם אוכל טעים. אחרי הארוחה המשכנו בשיטוטים והחלטנו לחזור לקמפ במעבורת (ואכן כך עשינו).



Mountain View

ביום שלישי קבענו להפגש עם חברים בMountain View שנמצאת כשעה נסיעה מהקמפ שלנו. עקב עבודות בכביש ארכה הנסיעה כשעתיים. יובל ונועה היו שקועים בספרים ולא הרגישו את הדרך והגר עשתה את הדרך כשהיא עדיין בפיג'מה ולא ממש ערה. בילינו את היום בבאולינג, רכיבה על אופניים, אימון כדורגל ושופינג. היה יום כיפי - לשבת בבית אמיתי (בלי גלגלים ודי גדול) ולהיות בחברת אנשים מוכרים.

Exploratorium

ביום רביעי קבענו עם עידו (על פי הצעתו) להיפגש בExploratorium מוזיאון מדע מוצלח ביותר. הגענו באחת ויצאנו עם השמע פעמוני סגירת המקום בחמש. ללא ספק ניתן לבלות כאן יום שלם.
ארוחת ערב אכלנו במקום שנקרא פיצה אורגזמיקה (כן, מה ששמעתם וכן, אכלנו שם פיצה), הפיצה מעולה והמקום ממש מגניב, אם מזמינים מקום מראש אז אפשר לשבת על הרצפה


Zeum

את יום חמישי, האחרון שלנו בסן פרנסיסקו, הקדשנו למוזיאון מצויין בשם Zeum. מוזיאון שמאפשר לילדים ליצור בעצמם קטעי מוזיקה, סרטי אנימציה, סרטים ועוד תוצרים של טכנולוגיה דיגיטלית. נועה, יובל ואפרת בילו במוזיאון והגר ואני בילינו במגרש המשחקים שלידו. כולם נהנו עד מאוד!


ארוחת ערב אכלנו אצל עידו וחזרנו לקמפ - עייפים אך מרוצים



מחר ממשיכים דרומה.

בדרך לסן פרנסיסקו

היום הגענו לסן פרנסיסקו ועל קורותינו כאן נדווח בהמשך. אחר הצהריים פגשנו את עידו (דוד עידו) והשמחה היתה רבה. הילדים קיפצצו ושמחו לקראתו ולקראת החבילות שסבתא מיכל שלחה עבורנו דרכו - כאן באמריקה יש הכל אבל ספרי קריאה בעברית קשה להשיג אז סבתא שלחה כמה ספרים. בערב יצאנו כולנו לבית קפה מיוחד בשם Cafe Gratitude. האוכל שמוגש כאן הוא טבעוני ולא מבושל (אני מקווה שאני מגדיר את זה נכון). אפשר לראות את התפריט באתר ולהבין שמדובר באוכל מעניין מאוד. להפתעתנו המנות היו טעימות ואף משביעות (לפחות עבור המבוגרים, לילדים היה קצת קשה אבל דאגנו שהם לא יגיעו רעבים מדי...) חזרנו לקמפ די עייפים אך מרוצים.

איך עברה הדרך עד לכאן?
כאמור בפוסט הקודם (למי שעוקב) הגענו לקמפ נחמד ביותר ב Manchester beach ונשארנו שם שני לילות.
הספקנו לרכב על כלי הרכב השונים




ואחרי הצהריים אף נסענו לחוך הים בעגלת חציר שרתומה לטרקטור


חוף הים היה ערפילי לחלוטין אך בכל זאת נשארנו שם (לבדנו), העפנו את העפיפון וגיששנו את דרכנו בחזרה לקמפ (הגענו בשלום, אין מה לדאוג).
מי שמסתכל במפה, שם לב בודאי שהנסיעה היא על כביש מספר 1 שנוסע לאורך החוף. הכביש מתפתל מאוד והנוף הנשקף ממנו (מעבר לערפל) הוא די דרמטי. קשה להעביר אותו בתמונות.
התחנה הבאה היתה Bodega Bay - עיירה חביבה שבה התרחשה עלילת סרטו של היצ'קוק - "הציפורים" (דוקא ישנו טוב). בבוקר המשכנו לסן פרנסיסקו, אכלנו צהרים ב Stinson Beach והגענו בסביבות ארבע לקמפ הקרוב ביותר לעיר שמצאנו.
מחר קורעים את העיר.

red head & the Redwoods

יצאנו מ Crescent city מסופרים, מרוצים ועייפים לכוון Redwoods. זהו איזור של עצי סקויה גבוהים ורחבי גזע.
עברנו ליד עץ שיכולה לעבור בו מכונית (רגילה, לא אוטובית).



עברנו ליד עץ ששרד גורל רע ומר כבר מספר פעמים ועל כן כונה Immortal tree.



ועברנו ליד עוד המון עצים אחרים, גבוהים ויפים. יער שמשדר המון עוצמה: הגובה, הרוחב, הצפיפות של העצים ואפילו העדר אור השמש מעביר איזו תחושה של מסתורין.









לאחר יום ארוך של נסיעות בכביש מתפתל ועצירות ליד עצים מעצים שונים עצרנו לישון בקמפ באמצע היער שהיה בסיסי ביותר אך נעים ונחמד.
בדרך ראינו איש שנוסע על אופניים ברוורס. כל הדרך. כלומר קילומטרים על גבי קילומטרים.



המשכנו למחרת מערבה לכוון הים מתוך כוונה לנסוע על כביש מספר 1 המפורסם ולראות את ה scenic vistas המפורסמים. הכביש צר ומתפתל ולצידו מפרצי עצירה turnouts למכוניות גדולות ואיטיות (כמונו) שיוכלו לעצור בצד ולאפשר לתנועה לעקוף. ראינו הרבה scenic fog וגם כמה גשרים יפים. באחד מהם, מרוב ערפל, לא ראינו את הצד השני והרגשנו כאילו זה "הגשר לאינסוף". בצד השני דווקא היה מקבץ בתים חביב וגינות פורחות.
עצרנו ב Fort Bragg glass beach. זהו חוף בעירה פורט בראג שהיה בשנים עברו המזבלה של העיר. הרבה זכוכיות נזרקו שם ובמשך השנים שויפו הזכוכיות ע"י מי הים והפכו עגולות ויפות כמו חלוקי נחל.







בדרך חזרה לאוטו קטפנו פטל משיחי הבר הגדלים על יד החוף - לארוחת הבקר של מחר.
עצרנו אחר הצהריים ב mendocino שהיא עיירת חוף קטנה שמתפרנסת גם היא מתיירות. נראה שכל בתי הקפה בה מספקים אוכל אורגני וקפה שהוא fair trade. עצרנו באחד מהם להפסקת שתיה ועוגה - העוגות היו טעימות ועל אף שהן אורגניות כללו את כל מרכיבי השחיתות הנחוצים. הילדים הזמינו פיצה עם פפרוני , פיצה אורגנית שמכינים אותה במקום. איך פפרוני יכול להיות אורגני נבצר מבינתנו אבל כך או כך הפיצה מצאה חן בעיניהם.
יובל שם לב לכך שהכל אורגני וסיכם: ככל שמתקרבים לסן פרנסיסקו האנשים הם מהחברה להגנת הטבע.
המשכנו בנסיעה דרומה תוך חיפוש אחר קמפ ונפלנו על קמפ נהדר ב Manchester beach. מייד הזמנו שני לילות! מקוים שמחר תזרח השמש.

מפה

על מנת לראות את הנקודות העיקריות שהיינו בהם עד הלום הוספנו מפה שכוללת את כולן.
נשתדל לעדכן את המפה מדי פעם ובכל מקרה נוסף קישור קבוע אליה ברשימת הקישורים שמופיעה בצד שמאל למעלה.

המספריים של קים

אנחנו כבר יומיים בקליפורניה. בסוף היום השני אפרת חזרה למחנה אחרי 11 בלילה, יחד עם הגר, באוטו של הספרית. מי שרוצה לדעת את כל הסיפור שיקרא.
כאמור, הגענו לקליפורניה לעיירה קטנה בשם Crescent City. הגענו בסביבות חמש אחה"צ לקמפ נחמד, מעט צפונית לעיירה.ְ יש במחנה הרבה פעילויות כמו: Fun cycles, פינג פונג, משחקי מחשב ומגרש משחקים - הספקנו את כולם.
למחרת התעוררנו בבוקר (דא). אנחנו לא קוטרים אבל שוב היה ערפל. יותר לא נזכיר את זה שכן הגענו להכרה שזה המצב לאורך החוף המערבי ואין הרבה מה לעשות נגד זה.
הגיע הזמן לעשות קניות אז אחרי ארוחת בוקר קלילה נסענו לסופר הקרוב והפעם Safeway בו לא ביקרנו עדיין. סיימנו די מהר ולאור הקלילות של ארוחת הבוקר נורא התחשק לנו פנקייק (תאמינו או לא עדיין לא אכלנו פנקייק חוץ מכזה שהכנו לבד מתערובת קנויה). השעה היתה כבר שעת צהריים ומכין שלא רצינו להזיז את האוטו מהחנייה נכנסו לסניף של Denny's שהיה במרחק הליכה. אמרנו פנקייק? אפרת הזמינה שרימפס על שיפוד, יובל - פיצה, נועה - המבורגר, הגר - חטיפי עוף ודני - ארוחת בוקר שכללה חביתה עם בייקון, נקניקיות, תפןחי אדמה ופנקייק.
המטרה העיקרית לאותו היום היתה להגיע למגדלור שנמצא על אי קטן וניתן להגיע אליו רגלית בשעת השפל. הצלחנו להגיע בשעת השפל, לטייל עד למגדלור, לראות כובב ים ואף לחזור בזמן לפני הגאות....







השעה כבר שלוש והחלטנו ליסוע לנמל המקומי שם ניתן לצפות בכלבי ים לרוב ומקרוב






בעודנו משוטטים בנמל צדו עיניה החדות של אפרת מספרה(!!!), מוסד שעליו היא חולמת מזה זמן



כבר מהמראה החיצוני ניתן לראות שמדובר במקום עם אופי ואכן כך. בעלת המקום - קים, היא טיפוס ססגוני וחתולתה אף היא כזו




ובכן, הזדמנות כזו לא מחמיצים, אחרי בדיקה קצרה הבטיחה קים הספרית שתוך רבע שעה היא מקבלת את אפרת ואחרי עשרים דקות נוספות היא גומרת לספר אותה. כלום זמן לעומת התועלת.
הגר ישבה עם אפרת במספרה והשאר שוטטו להנאתם בנמל. קים לא ממש טובה בהערכת זמנים אבל אחרי שעה (טעות לא גסה יש להודות) יצאה אפרת מסופרת ומרוצה.




מרוצה אך עדיין לא מסופקת עד תום - צביעה תעשה לה את היום. קים לא היתה פנויה במיידי אבל מכיון שהתעניינו בבאולינג המקומי, ולקים היו סידורים בעיר היא הציעה שניסע לשחק, וכשהיא תסיים את סידוריה, תתקשר ותבוא לאסוף את אפרת, תצבע את שערה, אנחנו נשלים את משחק הבאולינג ואז נבוא לאסוף את אפרת. תוכנית מושלמת. שכחתי לציין שהגאווה המקומית של Crescent City היא הצונאמי שפקד אותה ב-1964 והותיר אחריו לא מעט סיפורי גבורה ומקומות שקרואים על שם הצונאמי, הבאולינג למשל, נקרא Tsunami Lanes
אז שיחקנו באולינג











ואף סיימנו לשחק



כבר שש וקים עדיין לא התקשרה. נסענו לפארק הירקון המקומי, התחלנו להכין ארוחת ערב ובערך בשבע קים התקשרה וסיכמה עם אפרת שתוך חמש דקות היא מגיעה לאסוף אותה. הגר רצתה להשאר איתנו לשחק בפארק אבל עד שקים הגיעה (20 דקות בערך) היא התחרטה והתעקשה לנסוע עם אפרת. נועה, יובל ודני נשארו להכין ולאכול את ארוחת הערב. אחרי הארוחה הסתובבנו בפארק, ראינו חבורת יפנים משחקים במשחק מעניין עם סביבונים, הצטלמנו בתוך עץ ענקי ונדדנו כה וכה.




התחיל להחשיך והחלטתי שניסע לנמל, למספרה, שכן עברה כבר יותר משעה אבל בטח עוד מעט תסתיים הצביעה, בקיצור, נפתיע את אפרת ונבוא לאסוף אותה ממש בסיום התהליך. לקראת תשע הגענו ומצאנו במספרה (מלבד קים ואפרת) את רוברט - בן זוגה של קים, את אבא של קים ואת ריי חבר של אבא של קים. השמחה רבה והמלאכה עדיין מרובה. האוירה היתה נחמדה וכולנו התנחלנו במספרה וקישקשנו עם הנוכחים. הגר ואחריה נועה פצחו בריקודים לצלילי הדיסקים של קים וכפעולת תגמול רצתי לאוטו להביא את הדיסק של הבנות נחמה (הדיסק אף הוגש כשי צנוע לקים).

(אנקדוטה: ריי היה טייס בNavy והיום הוא מתנדב במשמר האזרחי המוטס, כששמע שאנחנו מישראל סיפר לנו שבשדה התעופה הקרוב נמצא מטוס דורניר שהשתתף במלחמת יום כיפור, המטוס עדיין פעיל ולטענתו הוא עדיין עונד מגן דוד ואת סמל הטייסת המקורי)

בשלב מסוים ניגשה אלי קים והסבירה לי משהו על מצב השער של אפרת, לא הבנתי הכל אבל השורה התחתונה היתה שטעינו בהערכת הזמנים וto be honest - העסק לא ייגמר בשעה הקרובה. קים היא באמת נחמדה והציעה שאסע עם הילדים לקמפ ושהיא תחזיר את אפרת מאוחר יותר. קשקשנו עוד קצת ויצאנו לדרכינו - נועה יובל ואני (הגר שוב התעקשה להשאר עם אפרת), לפני שהספקנו לצאת מהחניה קיבלנו מרוברט שקית עם דגים (מנוקים ומפולטים) שהוא דג בעצמו (היום ננסה אותם).
נועה, יובל ואני הגענו קצת לפני עשר לקמפ ומי שזוכר את תחילת הפוסט הגר ואפרת הגיעו אחרי אחת עשרה.
עייפים אך מרוצים.






בטח שכחתי כמה פרטים אבל אם אזכר במשהו חשוב אעדכן בהקדם.