צפונה מילוסטון
יצאנו מילוסטון צפונה, כאשר הכוון הכללי הוא קלגרי בקנדה (תוך שלושה ימים וכ-600 מייל).היציאה הצפונית מיילוסטון מובילה לכביש יפהפה המוביל דרך עמק גן עדן Paradise valley, Montana. הכל ירוק ומיוער, נהר היילוסטון שוצף לו לצידי הכביש וממזרח הרים גבוהים ומחודדים עם שלג על הפסגות. בדרך חוות פזורות במרחקים גדולים, בתי עץ, סוסים פזורים פה ושם. ברור כי ההתרחשות הגדולה ביותר שקורית שם היא המלטה של הסוסה של השכן או תפיסת דג גדול מן הרגיל. בדרך ראינו שלטים שונים בשדות של החוואים:
האחד אמר Jesus loves you,האחר אמר: Work hard. Trust in God. הזדהיתי עם החלק הראשון.
בדרך עברנו בעירה ליוינגסטון Livingston, Montana. עירה זו ידועה בהמצאה הבאה: דייג בעזרת פתיונות מלאכותיים. המצאה זו זיכתה את העירה בשני מוקדי עניין מרכזיים: חנות הפתיונות המלאכותיים הגדולה בעולם ומוזיאון הפתיונות המלאכותיים בחסות אגודת הדייגים של מונטנה. לא ביקרנו בשניהם.עברנו בעירה (מספר בתים) בשם Ringling. עם שם כזה בטח כולם קמים בבקר עם שיר בלב. עצרנו אחרי כ 180 מייל בעירה בשם White Sulphur Springs הקרויה בחיבה ע"י WSS.
נחתנו בקמפ משפחתי, כפי שיובל ציין:"קטן ונידח אבל נחמד". הגענו ב 17:50 ומתברר שב 18:00 יש BBQ לכל שוכני הקמפ. הצטרפנו. היינו היחידים : עם ילדים; לא אמריקאים ; מתחת לגיל 70.
היה נחמד. נראה שכולם שוהים במקום תקופה ארוכה ואנחנו היינו ה new kids on the block. כולם חביבים ומחלקי עצות. בעלי הקמפ היו נחמדים ביותר, האוירה משפחתית והמחיר נמוך להפליא: 28$ ללילה, 1$ למכונת כביסה. אנו ממליצים בחום על Camp Conestoga, WSS, Montana.
יצאנו בבקר, עברנו בסופרמרקט המקומי להצטיידות והמשכנו צפונה בכביש 89 דרך Lewis & Clark National Forest שהיה מרהיב כמו כל היערות הירוקים והעבותים שעברנו בהם עד כה. האטנו כאשר ראינו צבי על הכביש אולם הוא ברח לפני שהתקרבנו מספיק לרדיוס צילום. עצרנו לחנית לילה בעירה Shelby בפארק קרוונים עירוני שבו חיבורים לחשמל ומים ותיבה בה מפקידים במעטפה סך של 18$ ללילה.
היום מאד ארוך. השמש שוקעת סופית בסביבות 22:00 ואנחנו מוצאים את עצמינו במגרש המשחקים או בטיול רגלי בסביבה אחרי 21:00 באור מלא.
ישנם משבי רוח חזקים ביותר אותם אנו מרגישים גם בזמן נסיעה וגם בלילה בעצירות. לקוראינו הימאים נגיד שדני טוען שזה כמו לישון בסירה. החלק שבנו שהוכיח בהפלגה קצרה מאשדוד שהוא לא בנוי לחיי ים טוען בשמחה שזה ממש לא כמו סירה. בכל אופן אין ויכוח על כך שזה זז. והרבה.
מחר עוברים את הגבול לקנדה.
2 תגובות:
סוף סוף! קצת היבטים ימיים של המסע היבשתי הזה!
אהלן. פתאם הבנתי שאתם כבר מטיילים. איזה כיף! יש לכם טלפון סלולרי מקומי? יש לנו חברים טובים בקלגרי. רק תגידו אם אתם צריכים משהו ונקשר בינכם.
הוסף רשומת תגובה