שלשום נסענו מ Shelby MT ל Calgary AB Canada
חדי העיניים יבחינו שמדובר בדרך לא קצרה ובמעבר גבול לקנדה. התמימים יחשבו שלעבור מארצות הברית לקנדה ברכב זה עסק מהיר ויעיל. אז לא (ולא בגלל שאנחנו ישראלים, כל מי שהיה שם יכול להעיד).
הגענו לגבול ונעמדנו בתור המכוניות כמו כולם. כעבור כרבע שעה הגענו לדלפק, כשלפניו שלטים עם הרבה הוראות (לדומם מנוע ועוד הוראות ששכחתי כבר). הפקיד בדלפק היה חביב ביותר, שאל כמה שאלות, הציץ בדרכונים וביקש שנחנה במגרש החניה ונכנס פנימה שם יתרחש תהליך קצרצר כלשהוא.
אחרי כשעה יצאנו משם. אז מה קורה במשך שעה?
נכנסים פנימה, יש בין 10 ל20 אנשים שיושבים וממתינים אבל אין ממש תור. שאלנו מישהו בדלפק Immigration מה עלינו לעשות והלה לקח את הדרכונים שלנו ואמר שיקראו לנו ושנשב יחד עם כולם. (הגר גילתה מהר מאוד שגם שם יש מעלית אבל לצערה אסור להשתמש בה שכן היא רק של העובדים).
מדי פעם קוראים למישהו מהיושבים לדלפק, שואלים כמה שאלות, לפעמים הנ"ל חוזר לשבת ולפעמים יוצא בחיוך.
(בינתיים אנחנו תוהים אם הפקידים יצליחו לבטא Yeshurun שלא לומר Shelach-Yeshurun).
בשלב כלשהוא אנחנו רואים את אחת הפקידות אוחזת בדרכונים שלנו, מסתכלת ואז נכנסת אל מאחורי הקלעים (אוווו). עוברות עוד כמה דקות ואנחנו רואים את הפקידה שלנו חוזרת (לחשושים בקהל: הנה היא, הנה היא), עוברת עוד דקה מורטת עצבים והיא מצליחה לקרוא Yeshurun בלי שום בעיה. אחנו ניגשים לדלפק, בודקים שהדרכונים מתאימים לפרצופים, שואלים כמה שאלות (לכמה זמן באנו, אם יש לנו כסף, יש itinerary? וכו') וזהו. עכשיו מקבלים פתק צהוב וצריכים ללכת לדלפק שמעליו כתוב Traffic. אין תור, ואנחנו מצפים כבר לתהליך דומה. בחיוך ובחשש אנחנו מגישים את הפתק הצהוב לפקיד ה-Traffic, הלה מחייך, לוקח את הפתק הצהוב ומבקש שננהג בזהירות.
זהו, אנחנו בקנדה.
נשארו עוד כמה שעות נסיעה לקלגרי, בדרך מהירה אז זה לא כל כך נורא.
בסביבות שבע אנחנו מגיעים למחנה - Symon Valley RV park. תאמינו לנו שבאינטרנט הוא נראה הרבה יותר טוב מהמציאות. נבלה פה שני לילות. בקלגרי יש את ה Calgary Stampede ואנחנו רוצים לבלות שם את היום.
על קלגרי והStampede בפוסט הבא (וגם תמונות חדשות יועלו בהמשך).
חדי העיניים יבחינו שמדובר בדרך לא קצרה ובמעבר גבול לקנדה. התמימים יחשבו שלעבור מארצות הברית לקנדה ברכב זה עסק מהיר ויעיל. אז לא (ולא בגלל שאנחנו ישראלים, כל מי שהיה שם יכול להעיד).
הגענו לגבול ונעמדנו בתור המכוניות כמו כולם. כעבור כרבע שעה הגענו לדלפק, כשלפניו שלטים עם הרבה הוראות (לדומם מנוע ועוד הוראות ששכחתי כבר). הפקיד בדלפק היה חביב ביותר, שאל כמה שאלות, הציץ בדרכונים וביקש שנחנה במגרש החניה ונכנס פנימה שם יתרחש תהליך קצרצר כלשהוא.
אחרי כשעה יצאנו משם. אז מה קורה במשך שעה?
נכנסים פנימה, יש בין 10 ל20 אנשים שיושבים וממתינים אבל אין ממש תור. שאלנו מישהו בדלפק Immigration מה עלינו לעשות והלה לקח את הדרכונים שלנו ואמר שיקראו לנו ושנשב יחד עם כולם. (הגר גילתה מהר מאוד שגם שם יש מעלית אבל לצערה אסור להשתמש בה שכן היא רק של העובדים).
מדי פעם קוראים למישהו מהיושבים לדלפק, שואלים כמה שאלות, לפעמים הנ"ל חוזר לשבת ולפעמים יוצא בחיוך.
(בינתיים אנחנו תוהים אם הפקידים יצליחו לבטא Yeshurun שלא לומר Shelach-Yeshurun).
בשלב כלשהוא אנחנו רואים את אחת הפקידות אוחזת בדרכונים שלנו, מסתכלת ואז נכנסת אל מאחורי הקלעים (אוווו). עוברות עוד כמה דקות ואנחנו רואים את הפקידה שלנו חוזרת (לחשושים בקהל: הנה היא, הנה היא), עוברת עוד דקה מורטת עצבים והיא מצליחה לקרוא Yeshurun בלי שום בעיה. אחנו ניגשים לדלפק, בודקים שהדרכונים מתאימים לפרצופים, שואלים כמה שאלות (לכמה זמן באנו, אם יש לנו כסף, יש itinerary? וכו') וזהו. עכשיו מקבלים פתק צהוב וצריכים ללכת לדלפק שמעליו כתוב Traffic. אין תור, ואנחנו מצפים כבר לתהליך דומה. בחיוך ובחשש אנחנו מגישים את הפתק הצהוב לפקיד ה-Traffic, הלה מחייך, לוקח את הפתק הצהוב ומבקש שננהג בזהירות.
זהו, אנחנו בקנדה.
נשארו עוד כמה שעות נסיעה לקלגרי, בדרך מהירה אז זה לא כל כך נורא.
בסביבות שבע אנחנו מגיעים למחנה - Symon Valley RV park. תאמינו לנו שבאינטרנט הוא נראה הרבה יותר טוב מהמציאות. נבלה פה שני לילות. בקלגרי יש את ה Calgary Stampede ואנחנו רוצים לבלות שם את היום.
על קלגרי והStampede בפוסט הבא (וגם תמונות חדשות יועלו בהמשך).
תגובה 1:
לפחות עכשיו זה קמ"ש ולא מייל"ש :-)
טיול נעים.
ש.
הוסף רשומת תגובה