יום חמישי, 17 ביולי 2008

Jasper - מאת אפרת

שוב יש אינטרנט אז מעלים את כל מה שכתבנו ב offline. הרשת כאן עובדת לאט אז אנחנו עדיין בפיגור בתמונות. יטופל בהמשך.

בדרך ל Jasper

יצאנו בבקר מ Lake Louise camp לכוון Jasper על גבי כביש 93 הקרוי גם IceField parkway. משמו כבר ניתן להבין שהוא עובר בין קרחונים. זהו הכביש הגבוה ביותר בכל צפון אמריקה וחוץ מזה גם אחד היפים בהם (כך אומר הספר ואנחנו וידאנו).יצאנו לטיול רגלי קצר אל עבר נקודת התצפית אל Peyto lake שגם הוא בעל צבע מדהים הנובע מכך שהוא מוזן ממי קרחונים.




לאורך כל הדרך זורמים נחלים, פלגים, יובלים, מפלונים בשצף קצף, בעוצמה מהפנטת. הצבעים, הקולות והתנועה הבלתי פוסקת זה חלק מהחויה שלא ניתן להעביר אותה בתמונות. עבורנו, שפע כזה של מים הוא בלתי נתפס. יובל כבר שאל איך זה שהמים לא נגמרים והאמת היא שגם אני חשבתי בדיוק כך.כמובן, עם המים באים היתושים – כולם בגודל של פיל ועקיצתם רעה. אבל אנו כבר למודי קרבות בתחום הזה ומנסים לא להתרגש. קשה עם זאת לדמיין קמפינג באוהל על שפת פלג כאשר מסביבך מעופפות מפלצות שותות דם.

עצרנו ב Icefields center – זהו מרכז מבקרים גדול, הכולל מספר אטרקציות כאשר העיקרית מבינהן נצפתה ע"י הגר: "אני רואה מעלית". כמובן עלינו וירדנו במעלית. ממרכז זה יוצא סיור מאורגן באוטובוס על הקרחון Athabaska Glacier. הסיור אורך כשעה וחצי, עולה לא מעט ושוה כל סנט שמושקע בו. כאשר עלינו על האוטובוס לנסיעה לכוון הקרחון מזג האויר התקדר והתערפל ואיתו גם פנינו. כאשר הגענו לקרחון יצאה השמש והרגשנו ממש בני מזל. הנסיעה באוטובוס מיוחד אשר מפעיל מעט לחץ על הקרחון ולכן גורם לו נזק מינימלי. חוץ מזה יש לו חלונות גדולים ואפילו חלונות בגג כך שניתן להתרשם מהודו של הטבע סביב. במסגרת הטיול הנהג מסביר הסברים רבים וגם מתבדח לא מעט (לא הכל תירגמנו לילדים) וגולת הכותרת: יורדים מהאוטובוס ל 15 דקות על הקרחון. מיד כאשר הסתיימו לנו 15 דקות התהילה והשמש החל לרדת גשם. נו, יש לנו מזל!







בערב הגענו לקמפ שלנו ב Jasper, אשר גם אותו הזמנו מבעוד מועד (אפריל, כן אפריל). הקמפ הזה, Whistlers, מכיל מעל 780 מקומות ל RV ולאוהלים. הכל ממוקם בתוך היער, פשוט נהדר! כמובן גם פה קיבלנו הסברים נגד דובים ויש לנו תקוה שיש בהם אמת. אנחנו כבר חושדים שכל עניין הדובים הוא קונספירציה שיווקית גרידא והם לא באמת קיימים כאן. ממקומנו בקצה המחנה צעדנו יותר מקילומטר למקלחות על טפנו, מגבותינו ובגדינו. טפנו עשתה את הדרך על כתפנו. רק כשהגענו למקלחות הבנו את מה שהבינו המקומיים כבר קודם: נוסעים במכונית למקלחת. אכן יש שם מגרש חניה מכובד. המקלחות עצמן נקיות ונעימות אולם מכילות את הפטנט הקנדי הידוע: לוחצים על כפתור והמים יוצאים למשך מספר שניות קצוב. אתה כמובן יכול ללחוץ שוב ושוב אבל בסך הכל זה די לא נח. מה לא עושים כדי שתקצר בזמן המקלחת שלך, כי סך הכל יש 14 מקלחות לכל שוכני המחנה. ביציאה מהמקלחת כבר נוספה לנו הרפתקה כי ירד גשם, אבל הצלחנו להגיע חזרה לאוטובית לא יותר רטובים ממה שיצאנו מן המקלחות. מחר נתקלח באוטובית שלנו שיש בו מקלחת מכובדת וגם מיים חמים. וזה גם קרוב!

התחזית צופה לנו גשם וערפל ביומיים הקרובים ואם היא לא טועה אז נבלה את מחר באינטרנט קפה הקרוב ובביצוע כביסות.

מאז קלגרי לא נתקלנו באינטרנט ויש כבר מחאה ובעיות גמילה מסוימות מצד הנוער.

עבודות במחנה

טוב, התחזית טעתה אבל אנחנו כבר ביצענו את התוכנית שהיתה לנו לעבודות במחנה. בשל כינים בשערה של הגר בילינו את כל היום בכביסת בגדים והרתחת מצעים ומגבות ( 4 מכונות כביסה, 7 מייבשים), מציאת מקום התחברות לאינטרנט, קניות בסופר וקניית שמפו נגד כינים בבית המרקחת. גם בקנדה יש היצע לא מבוטל של תכשירים נגד כינים וגם הם נוחלים מפלה בקרב האבוד הזה – זו פרשנות שלי להסברים הארוכים והשתתפות בצער שקיבלתי מאת הרוקחת. כזה good luck תבוסתני לא שמעתי אפילו מהרוקחת בסופר פארם במודיעין. בסוף כל הסידורים החלטנו כבר להישאר בעירה ולטייל בין כל חנויות המזכרות ומקומות האוכל הנוצצים. גם כאן וגם בבאנף יש היצע אוכל אתני שלא היה מבייש אף עיר גדולה: מאוכל איטלקי ועד יווני, יפני, קוריאני ומה לא. התפנקנו במסעדה איטלקית נחמדה בשם Miss Italia והיה טעם ונעים. מחר נצא לטייל.

Lake Magline

קמנו, התלבשנו, צחצחנו שיניים (סאגה ארוכה עם הגר בנושא זה – בכל פעם תורו של מישהו אחר לעזור לה) ויצאנו אל Magline Lake שהוא האגם הגדול והעמוק ביותר ברוקיס הקנדיים. בדרך צפינו ב Medicine lake בעל הצבע התורכיז הנפלא. המים אל אגם זה עוברים בדרך תת-קרקעית ולא בנהר כמקובל. המקומיים חשבו שמעורב כאן כישוף או bad medicine ומכאן שמו.

בדרך ראינו התקהלות של מכוניות רבות. כמו בספארי בקניה גם פה many many cars מצביעות על wildlife. לשמחתנו הרבה זו היתה דובה עם שני גורים קטנים ומצחיקים. לא סתם דובה אלא ממש דב-דבה כמו שאומרים בפיג'מות. הדובה אכלה עשב והדובונים טיפסו על עצים בזריזות מרשימה שלא היתה מביישת אף חתול מדופלם. בשלב מסויים שני הדובונים עלו לצמרת עץ גבוה ודק והחלו להתנדנד ממש כמו בסרט מצוייר.






בדרך חזרה פגשנו שוב את הדובה וגוריה וגם פקק תנועה גדול שהם גרמו.





Hot Springs וגונדולה

החלטנו להישאר יום נוסף בג'ספר. בקמפ שלנו אין מקום אז עברנו לקמפ קרוב בשם Wapiti אשר בו רק חיבור לחשמל. המקומות ל RV עם חיבור לחשמל הם במגרש חניה סלול ולא באמצע היער וזה קצת מבאס, אבל הנוף של ההרים מסביב מחפה. חוץ מזה כאשר יש חיבור לחשמל אפשר להפעיל את החימום – דבר נדרש לפנות בוקר. החלטנו לקחת יום ב easy ולבלות במעיינות החמים. כ70 ק"מ ממזרח לג'ספר נמצאים Miette Hot Springs שהם המעינות הכי חמים ברוקי'ס הקנדיים. המיים נובעים בטמפרטורה של 54 מעלות צלסיוס ומקוררים עד ל 39 מעלות – חומה של הבריכה בה אנו טובלים. בנוסף יש בריכות מים קרים – מה זה קרים, קפואים, שהשלטים ממליצים לטבול בהם כל 20 דקות. מיותר לציין שלא עשיתי כך. בחוץ קר: בשבילנו קר בשביל סוודר, בשביל המקומיים אמצע יולי אז הם הולכים עם מכנסיים קצרים וגופיות. המים חמים ונעימים בתחילה וחמים מדי לקראת ההמשך. דא עקא – לצאת מהם גם לא נעים בגלל הקור בחוץ... דילמה. האתר כולל בריכות פתוחות באמצע הנוף המדהים ומתוך הבריכה ראינו elk מטייל במגרש החניה.






כשיצאנו מהבריכות אכלנו ארוחת צהרים באזור הפיקניקים הקרוב. לקראת סוף הארוחה הגיע עדר של עזי הרים שניסו לאכול מהאוכל שלנו ונאלצנו להניס אותן בקריאות רמות ובנפנופי ידיים. כך נראית פלישת העיזות:







בדרך חזרה לג'ספר, ממש על הכביש הראשי עמד לו elk זכר עם קרניים יפהפיות וליחך בשלוה עשב.





הגענו חזרה סביב 17:00, יש כאן אור מלא עד 23:00 אז החלטנו לנסוע לגונדולה שעולה לראש ההר ולערוך משם תצפית על האזור. הגונדולה עולה גובה של 1,000 מטר בכמעט 8 דקות. המסלול תלול ביותר והנוף מרהיב: הרים נישאים, אגמים ואגמונים בכל פינה, נחלים בצבעי ירוק ותורכיז, מסילת רכבת ועליה תנועה בלתי פוסקת של רכבות ארוכות ארוכות.

ננסה היום ללכת לישון מוקדם כי מחר הזמנו מקום ל rafting לבנים ולfloat לבנות. הבחנה היא לא עפ"י מגדר אלא עפ"י גיל ומשקל. רק יובל יכול לעשות rafting וגם זה בלווי מבוגר כך שדני יילך איתו. הבנות תעשינה מסלול משפחתי לא מוגבל בגיל של ציפה שקטה בנהר.



אין תגובות: