מקוה שהאינטרנט פה יאפשר...
יום על הנהר
למודי ניסיון מהלווייתנים ותהפוכות מזג האוויר הזמנו כבר אתמול רפטינג
לגדולים וקייק על מיים רגועים לקטנים (קטנות). התייצבנו בבקר ב raftnh בעיירה Gorham. הגדולים קיבלו מצב רוח טוב כשראו את כל הסירות
וזה קצת ירד להם כשהבינו שהילדים הקטנים (קטנים מהגר) והסבתות (בגיל של הסבתות
שלנו) גם יוצאות לאותו טיול רפטינג.
לאחר שהם יצאו הגר ואני קיבלנו חגורות הצלה והסבר קצר על המסלול שלנו
וניל בעל המקום לקח אותנו באוטו לנהר. הקייק שלנו היה קשור מאחור על עגלה.
רק שתינו, ירדנו לנהר השקט והיפה, נסחפנו קצת וחתרנו קצת. עשינו הפסקת
אוכל על אחת הגדות והמשכנו לנו לאיטנו. לאחר שעתיים הגענו למקום שקבענו עם ניל
שיאסוף אותנו. הקדמנו להגיע אז ישבנו והסתכלנו על העננים ומצאנו כל מיני צורות.
ניל הגיע בדיוק בזמן והחזיר אותנו למשרד (שם חנה הקרוואן שלנו). ידענו שהגדולים
יחזרו רק עוד כמה שעות אז הכנו ארוחת צהריים, נחנו וטיילנו ב main street Gorham שאין בו הרבה למעט מקומות של המבורגר ופיצה וגם גלידה וטיולי
מוסים. אז הזמנו טיול מוסים למחר לכל המשפחה וחזרנו לנו לאיטנו לקרוואן. עצרנו
בבורגר קינג לקנות שתיה ועמדנו נפעמות אל מול מכונת השתיה ממוחשבת. מסך מגע בו אתה
בוחר מה אתה רוצה לשתות. בחרתי דיאט קולה. עם קפאין או בלי? בלי. או אז מופיע מסך
עם 6 אופציות: דיאט קולה עם ליים, דיאט קולה עם דובדבן, דיאט קולה עם תפוז...
השפע, השפע, עלה להם לראש. בטעות הזמנתי כוס בינונית ולא קטנה (כבר מזמן לא אכלתי
במקומות כאלה בארה"ב – לרוב בישלנו מה שקנינו בסופר) וקיבלתי דלי. גם זה חלק
מהעניין של איבוד הפרופורציה – אנשים ענקיים שאוכלים מנות ענקיות ושותים משקאות
ענקיים ונוסעים במכוניות ענקיות.
הגדולים חזרו מרוצים אם כי אין להשוות לרפטינג שעשו בקנדה. חזרנו לקמפ
החביב שלנו ב twin mountain.
מחפשים מוסים
למחרת נתנו לילדים להנות באיזי בבריכת הקמפ בעוד אנו עושים עבודות
במחנה: כביסה, נקיון ובישול. אחר הצהריים נסענו לגורהם לטיול המוסים – סיור מאורגן
באוטובוס שבו רואים את החיה הבלתי קיימת Moose. היה זה יום שלישי, יום שבו יש קונצרט בפארק
במשך כל הקיץ. הקדמנו וטוב שכך, כי יחסית לגורהם היה קשה למצוא חניה ועם אוטובוס
באורך 10 מטר גם קשה לתמרן. שמענו קצת קונצרט, ראינו עוד המון אנשים ענקיים יושבים
על כסאות בקונצרט ויצאנו לטיול המוסים. הנהג היה כמו מסרט: זקן ואמריקאי וגם צייד
צבאים. אמרנו לו שאנחנו לא מאמינים שיש מוסים בארה"ב, שיש רק יחסי ציבור
ושווק אבל אין באמת מוצר ועוד דברים שגרמו לו לקחת את האתגר ברצינות. הוא גם התרגש
שבאנו מישראל עד גורהם רק כדי לראות מוסים והבטיח להתאמץ. הרבה סיפורים היה בדרך,
על כמה מוסים יש פה, על כמה תאונות יש פה עם מוסים, שלא סתם יש הרבה שלטים brake for a moose, אבל דיבורים כמו חול ואין מוס לאכול. דני כבר אמר שמוס היא חיה
שחיה על שלטים בכביש ובדיוק אז חצו לפנינו מוסה וגור. וביער ראינו עוד אחד שהנהג
טען שהוא זכר. כולם גדולים ויפים. המשכנו בטיול עוד כמה שעות אבל לא נצפו מוסים
נוספים. הגר חרפה יפה באוטובוס ואח"כ עד לקמפ (כ-40דקות) נהגתי ממש בזהירות
כי אולי איזה מוס יחצה את הכביש בדיוק לפני הקרוואן שלנו. לסיכום: ראינו מוס אך
היה מאכזב.
Lost river
טוב שנתנו לילדים ללכת לבריכה אתמול כי בלילה ירד גשם שוטף. יובל
התעשת מהר וזינק החוצה להציל את המגבות שתלינו לייבוש אבל זה לחלוטין לא היה יום
לבריכה. נסענו לטייל ב lost river – סדק בין הרים שבו זורם הנהר. מדי פעם הוא זורם
מתחת לסלעים ולכן נקרא lost river. יש שם גם המון מערות יפות שהילדים זוחלים בהם
בשמחה רבה. לא היה מקום בחניה לקרוואן שלנו אז חנינו בחניה של העובדים שהייתה ריקה
(מעשה ישראלי) אבל הלכנו לקבל אישור
מהמנהלת (מעשה אמריקאי) – שניתן לא כל כך בקלות יש לציין. באופן כללי בחוף המזרחי
אין חניה לקרוואנים וזה די מרגיז. בחוף המערבי לא נתקלנו בבעיות כאלה - בכל שמורה או עצירה ובכל סופר היו מקומות מיוחדים
לקרוואנים ואוטובוסים. המשכנו לטייל אולם בכל המקומות שרצינו לעצור בהם לא היתה
חניה – בעיקר לא ליד שבילי ההליכה. כך יצא שראינו את רוב השמורה מן האוטו – יפים ההרים
הלבנים. לא הצלחנו להדליק מדורה כי העצים נרטבו מהלילה שעבר וכך ויתרנו על קינוח
תפו"א כפי שהגר מכנה זאת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה