כאמור, הגענו ל Cape Cod אחרי נסיעה ארוכה ומייגעת. יש להודות שהתברברנו מעט, זאת אומרת הGPS התברר. בסופו של יום (שישי) הגענו לקמפ , התמקמנו והלכנו לישון פחות או יותר.
החלטנו לשכור קיאקים (מי שקרא אץ הפוסט הקודם אולי שם לב לזה) וכך עשינו. ההשכרה היא ל-4 שעות, אין פחות ואין יותר. יצאנו עם 4 קייאקים: אפרת+הגר, דני+נועה, יובל ועופר. השיט הוא בים, בתוך המפרץ שבשפיץ של Cape Cod, ים שקט וכייפי ביותר.
אחרי כשעה (או יותר), חזרנו לחוף, החנינו את הקייאקים והלכנו לקנות אוכל - לובסטרים, שרימפס, המבורגרים ואוכל סיני. כולם מצאו משהו כלבבם. המנות קטנות ולא זולות אך טעימות. אחרי ההפסקה החלטנו לעשות עוד סיבוב בקיאקים שכן שילמנו לארבע שעות ופראיירים אנחנו לא. הגר, שבבוקר אמרה לאפרת: "תשכחי מזה שאני עולה על איזה קיאק", לא הפסיקה להנות והתאכזבה כשזמננו תם.
שמנו פעמינו לתחנת האוטובוס ובדרך אף הספקנו לעצור אצל האיש שעושה בלונים וציורי פנים.
חזרנו למחנה עייפים אך מרוצים מאוד.
יש לציין שהמקלחות במחנה די מעצבנות, גם צריך quarter להפעיל את המים וגם לא תמיד יש מים חמים והיום אף נאכלו מטבעות מבלי להפיק מים, כל המכלול הזה העיב קצת על סוף היום וגרם לתסכול ומרמור.
אחרי הכל, אפרת והגר הלכו לישון ועופר, יובל נועה ואני יצאנו לטיול לילי עד לחוף הים הקרוב - במרחק של כמייל. היה מגניב.
לאור הנסיעה הקשה לפה, ולאור האזהרות מפני הפקקים של יום ראשון, החלטנו להישאר פה לילה נוסף כלומר לצאת מפה ביום שני. במשרד הקמפ אמרו שאין בעיה, המקום ליד המקום שלנו התפנה ונוכל לעבור לשם כי המקום שעליו אנחנו חונים כבר הוזמן. לא ברור למה אי אפשר שהחדשים יתפסו את המקום שלידנו ואנחנו נשאר באותו מקום (מדובר בפיסת אדמה זהה), אבל ככה נאמר לנו ואנחנו לא מתווכחים. בכל מקרה צריך לרוקן את הביוב אז עשיתי סיבוב וחזרתי למקום החדש (יש להודות שבדרך כמעט הורדתי עץ וייתכן שנצטרך לשלם על שריטות חדשות על האוטו, ימים יגידו).
בשבת התעוררנו לאיטנו, בעיקר הגר, סידורים רגילים של בוקר, ארוחה והחלטנו לצאת לעיירה הקרובה - Provincetown. יש אוטובוס כל חצי שעה ובסביבות 11 נסענו - בערך 20 דקות ומגיעים. בדרך אוספים אנשים שונים ומשונים מבתי מלון בדרך, מי שרוצה לעלות צריך לנופף ביד לנהג (שנותן ציונים על הניפנוף).
מדובר בעיירת חוף יפה ועליזה שהתבררה כמקום פופולרי מאוד בקרב הקהילה הגאה. טיילנו ברחוב הראשי ונתקלנו בלא מעט טיפוסים.
החלטנו לשכור קיאקים (מי שקרא אץ הפוסט הקודם אולי שם לב לזה) וכך עשינו. ההשכרה היא ל-4 שעות, אין פחות ואין יותר. יצאנו עם 4 קייאקים: אפרת+הגר, דני+נועה, יובל ועופר. השיט הוא בים, בתוך המפרץ שבשפיץ של Cape Cod, ים שקט וכייפי ביותר.
אחרי כשעה (או יותר), חזרנו לחוף, החנינו את הקייאקים והלכנו לקנות אוכל - לובסטרים, שרימפס, המבורגרים ואוכל סיני. כולם מצאו משהו כלבבם. המנות קטנות ולא זולות אך טעימות. אחרי ההפסקה החלטנו לעשות עוד סיבוב בקיאקים שכן שילמנו לארבע שעות ופראיירים אנחנו לא. הגר, שבבוקר אמרה לאפרת: "תשכחי מזה שאני עולה על איזה קיאק", לא הפסיקה להנות והתאכזבה כשזמננו תם.
שמנו פעמינו לתחנת האוטובוס ובדרך אף הספקנו לעצור אצל האיש שעושה בלונים וציורי פנים.
חזרנו למחנה עייפים אך מרוצים מאוד.
יש לציין שהמקלחות במחנה די מעצבנות, גם צריך quarter להפעיל את המים וגם לא תמיד יש מים חמים והיום אף נאכלו מטבעות מבלי להפיק מים, כל המכלול הזה העיב קצת על סוף היום וגרם לתסכול ומרמור.
אחרי הכל, אפרת והגר הלכו לישון ועופר, יובל נועה ואני יצאנו לטיול לילי עד לחוף הים הקרוב - במרחק של כמייל. היה מגניב.
לאור הנסיעה הקשה לפה, ולאור האזהרות מפני הפקקים של יום ראשון, החלטנו להישאר פה לילה נוסף כלומר לצאת מפה ביום שני. במשרד הקמפ אמרו שאין בעיה, המקום ליד המקום שלנו התפנה ונוכל לעבור לשם כי המקום שעליו אנחנו חונים כבר הוזמן. לא ברור למה אי אפשר שהחדשים יתפסו את המקום שלידנו ואנחנו נשאר באותו מקום (מדובר בפיסת אדמה זהה), אבל ככה נאמר לנו ואנחנו לא מתווכחים. בכל מקרה צריך לרוקן את הביוב אז עשיתי סיבוב וחזרתי למקום החדש (יש להודות שבדרך כמעט הורדתי עץ וייתכן שנצטרך לשלם על שריטות חדשות על האוטו, ימים יגידו).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה