קמנו בבקר לקראת צהריים כמקובל ביוון. דני ונועה נסעו לסופר להצטייד
לפני סוף השבוע ואז המשכנו לחוף יפהפה בשם kolymbithres. החוף מצוי בקצהו של מפרץ
קטן ןתורכיזי מול ה"עיר" הגדולה באי נאוסה. באמצע המפרץ אי קטן ועליו,
איך לא קפלה לבנה עם כיפת תורכיז. כל המפרץ מנוקד יאכטות מגדלים שונים וסביב החוף
סלעים לבנים יפהפיים.
בחנייה של החוף היתה מכלאה עם עזים ובחוף טיילה לה אתון עם עייר קטן
ויונק. תפסנו לנו כסאות ונכנסנו למיים השקטים. שמחנו לגלות שגם כאן משכירים קייקים
ויש ענפים נוספים של ספורט מיים. לכבוד השקט החלטנו לשכור קייק (אני) ו SUP (יובל, עם הסכמה לחלוק את
הזמן עם נועה). אני יצאתי בדהרה החוצה והיה כיף בלתח רגיל. יובל הסתדר יפה עם הסאפ
ואפילו המליח לכוון לאן שהתכוון. או אז שכנע את נועה שכדאי לה לנסות. נועה אכן ניסתה,
הגיעה די מהר רחוק מהחוף אבל לא הצליחה לחזור. אמא דואגת עם קייק יצאה לחלץ אותה.
נועה השחילה את המשוט של הסאפ בידית הצידית של הקייק וכף ניסיתי לחתור לכוון החוף.
לא קל לחתור כאשר סאפ קשור לך בצד ומקטין לך את מרחב הפעולה. אז השארתי אותה שם
והאתי את יובל ששט על האבוב. הוא נגרר לי מאחור ואני השקעתי לא מעט מאמץ כדי להביא
אותו אל הסאפ. התחלפו נועה ויובל וגררתי אותה לחוף (שוב, לא קל). יובל הסתדר יפה
וגם אני נהניתי לי. בינתיים החלה רוח חזקה שחפה את יובל לתוך המפרץ והוא לא הצליח
לחזור. בדיוק כשישבתי לי – איזה יופי, עכשיו אנוח קצת. אחרי הכל השרירים האלה לא
עבדו איזה שנתיים וכבר אין לי כח. שטתי אליו, עף לי הכובע, שוב יובל נגרר מאחורי
אבל הרוח חזקה, המשקל כבד ואני כבר עייפה. כל החתירה המאומצת הניבה השארות במקום.
לשמחתנו נסחפו ליד יאכטה שבדיוק הגיע אליה מישהו בדינגי. אז הוא לקח אותנו טרמפ
חזרה לחוף. את הקייק קשר לדינגי, יובל נשכב על הסאפ, החזיק במשוט שלו ביד אחת ואני
החזקתי במשוט שלו מן הצד השני. פאדיחה. אבל הגענו.
דני והבנות שכרו מן רחפת קטנה וחביבה וכאשר הם סיימו את הסיבוב שלהם
הלכנו לטברנה הקרובה לאכול. חוק הוא בפארוס שמול כל חוף יש לפחות טברנה אחת.
במסגרת תוכניתנו island time לקח מליון שנה לסדר את
השולחן אבל היה שווה ביותר. את המוסקה הגישו שם בכלי קרמיקה עגול – הם מכינים אותה
בתנור עצים והיא אכן מעולה. אף אחד לא יצא מקופח, בעיקר לא הבנים שהזמינו פלטת
בשרים בגריל לשניים שיכלה לפרנס ארבעה בשקט, ומלאים ועייפים חזרנו למלון שלנו. דני ואני
הלכנו לנוח והגר התמלאה עיזוז למראה הבריכה. ושוב – יובל ונועה שיחקו שש בש והגר
קיפצצה לה בבריכה.
בערב נסענו לעיר הקרובה נאוסה. פיית החניה היתה לצידנו ומצאנו חניה
העיר היתה מפוצצת אנשים ולא ברור לנו אן זה כך כל ערב א בגלל ששבת בערב יש יותר
אנשים. החנויות כולן פתוחות, מליוני מסעדות ושמחה גדולה. סמטאות לבנות עם דלתות
כחולות, חנויות תיירים מכל המינים ובעיקר כאלו שמוכרות בגדי חוף ותכשיטים מעוצבים.
בגלל שלא היינו רעבים הלכנו רק לפרוזן יוגורט ושם הזמנו שני סמוטיז
ושני קרפים עם שוקולד. אבל אז יובל נזכר שאולי בכל זאת כדאי לאכול לפני הקינוח אז
קפץ וקנה לו ג'ירו וכשסיים אותו דני חשב שבעצם זה עשה לו תאבון אז קנה גם לעצמו.
עד שסיימו את הג'ירו הגיעו הקרפים וככה בגלל שלא היינו רעבים הצלחנו לאכול די מהר.
מחר ניקח שוב החלטות קיומיות: לאיזה חוף ללכת ואיפה לאכול.
קליניכתה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה