יום רביעי, 6 באוגוסט 2014

הגענו לפארוס

ירדנו מהמעבורת אל תנועה הומה ושני שוטרים לבושים כמו חיילי קומנדו מכוונים את התנועה בשריקות נמרצות. בטח שני השוטרים של האי שיש להם תעסוקה פעמיים ביום כאשר מגיעה המעבורת.
הופתענו לגלות שאין מוניות בעיר.
פשוט אין.
מי שארגן לו הסעה מראש הסתדר ואנחנו ועוד כמה נשארו לעמוד מול המזח. כמה טלפונים הניבו שאין מוניות בעיר כולם עסוקים. בסוף הצלחנו לעצור מישהו ברחוב, שהסכים לדחוף את חמישתנו במונית שלו. כל הדרך דיבר בטלפון וסימס בשניים אחרים תוך נהיגה במהירות קבועה של 90 קמ"ש.  הנהג יורגוס קצת נעלב כשהצעתי לו שאסמס בשבילו והודיע בגאווה שהוא הנהג מספר 1 ביוון! כולנו כמובן נזכרנו באמירה הידועה מהפיג'מות "ואם אני במקרה לא בישראל אז אני מספר 1 בחו"ל". אז אם הוא במקרה לא ביוון תיזהרו.
מתברר שהמוניות עובדות עם appointments שנקבעו מראש (הזמנות). אין מונית פנויה להסעה אד הוק.

הגענו לדירות האירוח שהזמנו מראש. כעשר דירות סביב בריכה קטנה ועמוקה, קרובות לחוף וטברנות. העסק הוא עסק משפחתי והמארחים נעימים מאוד.

http://www.fyrogenispalace.gr/


המארחת כריסטינה בקשה להבין למה הישראלים והפלשתינאים נלחמים על בארות נפט שנמצאות בירושלים, ובכלל אם הפלשתינאים רוצים יותר נפט למה הם לא עוברים לאיראן שיש להם איתה גבול משותף. אוקיי, אנחנו כנראה לא בראש החדשות כאן. דווקא נחמד לגלות.
היתה לנו טעות בקשר לרכב. לא הזמנו רכב מראש מתוך הנחה שלא נזדקק לרכב ביום יום וכשנזדקק ניקח רכב ליום יומיים. מברר כי לא הבנו מה זה high season במקום קטן. אין רכבים, אין מוניות, הכל תפוס. דימיטרי, התקשר לכל חברה באי אבל כרגע אין להם. בסוף מצאנו רכב ממחר בצהריים עד מחרתיים. ניסע לחוף רחוק ונתקדם משם. מניחים שכל יום יומיים נמצא איזה רכב. ואת שאר הזמן נבלה כפי שתכננו מלכתחילה בבריכה ובחוף לידינו.

בכל אופן בלי מיים ואוכל אי אפשר אז צלצלנו ליורגוס הנהגוס שלנו (מעצמת תקשורת) וביקשנו שיאסוף אותנו לסופר, יחכה שם ויחזיר אותנו עם הקניות. מרחק של כ-3 קילומטר. אמר טוב, מגיע עוד 20 דקות. הילדים הלכו לבריכה.
הגיע מישהו אחר , חבר שלו שיקח אותנו לסופר אבל לא יכול לחכות שם. כשתסיימו צלצלו ליורגוס הוא יבוא. קנינו. צלצלנו כבר מהקופה. אמר: יש לי appointment אבל אני שולח לכם חבר אחר. אמרנו בסדר וישבנו עם העגלות העמוסות בצל החניה של הסופר.  אחרי 25 דקות צלצלנו שוב. אה כולם עסוקים. נסו את יאניס. יאניס בצד השני של האי. שוב יורגוס: מתפנה רק עוד שעה וחצי. צלצלנו למוקד המוניות של האי. מענה קולי: אנו מצטערים כל הנהגים שלנו עסוקים. ניסינו לעצור מונית בכביש אבל כולן מלאות. נהגת אחת עשתה לנו סימן שהיא תחזור ובאמת אחרי רבע שעה חזרה בחיוך ואמרה: אמרתי לכם שאני חוזרת!
קתרינה הנהגת היתה נחמדה ביותר, עזרה להכניס את הקניות לבגאז', סיפרה לנו סיפורים מחיי האי והמליצה על מסעדות. לקחנו גם ממנה את הטלפון שלה – מה שבטוח, למרות שהיא "גרה רחוק מפה ובד"כ אני לא בסביבה שלכם".
התעקשה להוריד את הקניות ושאלה אם לסחוב לנו עד החדר הצלחנו לשכנע אותה שהילדים יעזרו.

בילינו את המשך היום בבריכה, הגר הכינה לנו חביתה וסלט יווני ואיש תחת גפנו ועם מסכו התחבר ל wi-fi.

אין תגובות: