כמו שנועה כתבה היה לנו יום מלא נסיעות ואיך לאמר: פשוט משעמם.
לקחנו את כל הילדים למשהו שהוגדר כ theme park ימי ביניים עם פעילויות לילדים ותצוגת סוסים בשעה 16:00.
בדרך, לבקשתי, עשינו detour כדי לראות מבצר מעניין. לפי גוגל היינו אמורים לנסוע שעה ועשרים אולם לאחר יותר משעתיים הגענו למבצר. הדרך יפה ומתפתלת, בפאתי הפירנאים. נוף שונה מהיחסית שטוח עם כרמים שיש לנו פה בכפרינו. באזור ההררי אין כרמים אולם יש עצים לרוב, גם עצי מחט והרבה חקלאות של דבש.
המבצר מאוד מרשים מרחוק ומקרוב התברר שצריך לטפס כרבע שעה בחום היום טיפוס תלול עם חמישה ילדים. נו טוב, ויתרנו.
המשכנו לפארק ימי הביניים שבהתברר בכעל יחסי ציבור טובים אולם ללא תוכן. אפילו תצוגת הסוסים היתה משעממת עד מאוד. במילה אחת: חרתבונה. במבטא צרפתית זה גם נשמע רע.
התכוונו לאכול שם צהריים אולם התברר שמה שיש להם זה טוסט כזה משונה וקרפ עם סוכר. הכל קפוא והם מחממים במיקרו. בלית ברירה אכלנו.
מהר מאוד חתכנו משם לכוון כפרינו מתוך כוונה לעצור בדרך לגלידה. לא מצאנו אף מקום פתוח ולכן לא עצרנו.
סיכום יומי: 5 ילדים עייפים ורעבים ישבו בשקט באוטו במשך מספר שעות והתנהגו למופת!
לא ברור איך זה קרה.
בערב החלטנו לאכול במסעדה של כפר הנופש כפיצוי. היץה לנו תחושה שמי יודע מה מגישים כאן.
למנות ראשונות היה מזנון עצום של כל מיניסלטים עם פירות ים וגם שבלולים מצויינים (רק אפרת אכלה).
למנות עיקריות היה סלמון, שרימפס ופילה - כולם סתמיים.
למנות אחרונות מזנון עמוס עוגות מכל הסוגים והמינים.
יחד עם בקבוק יין, בלי לשלם על הילדים (השנה הילדים אוכלים פה חינם) יצאנו בחשבון של 130 יורו והרגשה שהיה זה היום בו בזבזנו הכי הרבה כסף על דברים הכי פחות שוים.
בקיצור price performance לא משהו.
לקחנו את כל הילדים למשהו שהוגדר כ theme park ימי ביניים עם פעילויות לילדים ותצוגת סוסים בשעה 16:00.
בדרך, לבקשתי, עשינו detour כדי לראות מבצר מעניין. לפי גוגל היינו אמורים לנסוע שעה ועשרים אולם לאחר יותר משעתיים הגענו למבצר. הדרך יפה ומתפתלת, בפאתי הפירנאים. נוף שונה מהיחסית שטוח עם כרמים שיש לנו פה בכפרינו. באזור ההררי אין כרמים אולם יש עצים לרוב, גם עצי מחט והרבה חקלאות של דבש.
המבצר מאוד מרשים מרחוק ומקרוב התברר שצריך לטפס כרבע שעה בחום היום טיפוס תלול עם חמישה ילדים. נו טוב, ויתרנו.
המשכנו לפארק ימי הביניים שבהתברר בכעל יחסי ציבור טובים אולם ללא תוכן. אפילו תצוגת הסוסים היתה משעממת עד מאוד. במילה אחת: חרתבונה. במבטא צרפתית זה גם נשמע רע.
התכוונו לאכול שם צהריים אולם התברר שמה שיש להם זה טוסט כזה משונה וקרפ עם סוכר. הכל קפוא והם מחממים במיקרו. בלית ברירה אכלנו.
מהר מאוד חתכנו משם לכוון כפרינו מתוך כוונה לעצור בדרך לגלידה. לא מצאנו אף מקום פתוח ולכן לא עצרנו.
סיכום יומי: 5 ילדים עייפים ורעבים ישבו בשקט באוטו במשך מספר שעות והתנהגו למופת!
לא ברור איך זה קרה.
בערב החלטנו לאכול במסעדה של כפר הנופש כפיצוי. היץה לנו תחושה שמי יודע מה מגישים כאן.
למנות ראשונות היה מזנון עצום של כל מיניסלטים עם פירות ים וגם שבלולים מצויינים (רק אפרת אכלה).
למנות עיקריות היה סלמון, שרימפס ופילה - כולם סתמיים.
למנות אחרונות מזנון עמוס עוגות מכל הסוגים והמינים.
יחד עם בקבוק יין, בלי לשלם על הילדים (השנה הילדים אוכלים פה חינם) יצאנו בחשבון של 130 יורו והרגשה שהיה זה היום בו בזבזנו הכי הרבה כסף על דברים הכי פחות שוים.
בקיצור price performance לא משהו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה