תחרות הפלה למיים ב Sete

לאור החום הכבד ביטלנו את התוכנית לרכב על אופניים לאורך Canal du Midi. הזמנו אופניים מבעוד מועד לשעה 12:00 אולם באמת שזה היה חסר אחריות לרכב על אופניים ב12:00 בצהריים כאשר בחוץ 39 מעלות.
נרשמה אכזבה אצל הנוער אבל גם הבנה.
נשארנו בבקר בבריכה לשכשך ולקפוץ. הגר קיפצצה למים וציחקקה, נוגה קיפצצ הלמיים וציחקקה והשמחה רבה.
בצהריים יובל ואני הלכנו לכפר להביא לכולם פיצות מהבר שכתוב עליו גם: פיצריה. מסתבר שרק בערב יש פיצות.
נו, ניגשנו למרכולית של סט לוריין והבאנו פיצות קפואות, חיממנו בתנור בחדר ואכלנו כולם.
יבורכו הצרפתים שאפילו במרכולית הקטנה בכפר יש פיצה עם גבינת chevre (עיזים).
לאחר מכן נסענו כשעה וחצי לעיר Sete, שנחשבת לונציה של דרום צרפת בשל התעלות המצויות ממש במרכז העיר. הדס גילתה שבאותו ערב מתחיל פסטיבל water jousting. הרעיון המקורי היה לאכול ב 19:00 במסעדה בעיר ולהמשיך לפסטיבל.
הגענו לעיר ב 18:00, האוירה היתה פסטיבלית למדיי. מסביב לתעלה הוקמו יציעים עם ספסלים, העיר קושטה, כבישים נסגרו ושולחנות יצאו החוצה מן המסעדות. הסתבר שהתחרויות מתחילות ב 20:00 כך שדחינו את הארוחה ל 21:00. דני הצליח להעביר את המסר בצרפתית, בטלפון, לבעלת המסעדה. שאפו!
בסופו של דבר (ובסופה של סבלנות) התחרויות התחילו רק קרוב ל 21:00, כך שדני ביטל את ההזמנה למסעדה, שוב בצרפתית!

היה שווה - שתי סירות מסורתיות ועליהן המון אנשים לבושים בלבן שטות זו מול זו ואיש אשר עומד בראש גשר של כל אחת מהן מנסה לדחוף את האיש השני במין רומח. מי שנופל למיים - שוחה החוצה. מי שנופל לסירת היריב קופץ למיים ביוזמתו. הקהל מריע, בכל סירה יש מתופף וחצוצרן והשמחה רבה.
בין לבין האנשים שמחכים על הגשר מעשנים להם סיגריה ונראים די מרוצים.
התמונות בוודאי מסבירות טוב יותר את כל מה שטרחתי לפרט בפסקה האחרונה.
לאורך כל התחרות יש תזמורת כלי נשיפה שמנגנת מוזיקה וכמובן הגר מייד קמה ורוקדת.

לאחר התחרות הסתובננו קצת, משתתפי התחרות ערכו מצעד ברחוב כאשר לפניהם צועדת תזמורת (ולפניה 4 שוטרים מאיימים מפנים את הדרך). כל משתתפי התחרות צועדים בסך, חלקם בבגדיהם הרטובים וחלקם אפילו יחפים ואחריהם חצי עיר.

בשעה 23:30 יצאנו מן העיר בנסיעה חזרה לכפרנו סט לוריין, נסיעה בה יובל סבל רבות מהגר שנרדמה לו על הכתף והפריעה לו לישון.