נו, כהרגלינו אכלנו סלט פירות ויוגרט לאורחת בקר. פרנק , עדי ונועה צעדו לבולנג'רי והביאו קרואסונים ובגטים. מאיזושהי סיבה רובינו לא אכלו קרואסון הבקר אז יובל ריחם על מה שנשאר ואכל 4.5 קרואסונים (ובמילים ארבעה קרואסונים וחצי).
שוב התארגנו רק לקראת שתים עשרה ויצאנו לכוון הכפר La Grasse שנמצא כ 20 דקות נסיעה מכאן ובו אטרקציה עיקרית של ארץ הקתרים (Cathars). האזור בו אנו נמצאים שימש כקו הגבול בין צרפת לספרד בימי הצלבנים ולכן נבנו בו מצודות רבות אשר חלקן חורבות וחלקן משוחזרות או נשארו כמעט שלמות. בכפר הנ"ל יש מנזר שנחשב לאחד היפים כולל גנים מרהיבים.
כשנכנסנו הסתבר שהגנים נמצאים בחלק הפרטי שמשמש את הנזירים ולא נוכל לראותם, אולם הכפר עצמו יפהפה, הגשר העובר מעל הנחלון מאכלס מספר ציירים והצמחיה ירוקה עם פריחה סגולה. הגר נזכרה שהיא רוצה גם לצייר בצבעי מיים וזה לא בסדר שאין לה פה צבעי מיים. הבטחתי שזה יתוקן בהמשך. היא ביקשה גם כן ציירים כמו לציירים על הגשר וזה כבר יטופל בישראל. בכל זאת - שער היורו גבוה.
הגר נגררה אחרינו בעייפות והודיעה שהרסנו לה את היום וזה לא בסדר שדווקא המשפחה שלי הורסת לי את היום.
ניסיתי להסביר לה על הקתרים והיא סיכמה: אמא, אז הם כמו אבירים?
נו, מה לי להכביר מילים אם הילדה בת 4.5 יודעת מה זה אבירים?
הכפר מלא גלריות אומנות אולם חלקן היו סגורות בשל מנוחת הצהריים.
גם נסיון לאכול צהריים במסעדה לא צלח, החל מ 14:30 סוגרים את המסעדות להפסקה.
רעבים ועצבניים חזרנו לכפרינו ובישלנו ארוחת צהריים מפוארת שהטיבה עם מצב הרוח של כולם.
אחר הצהריים שוב נשארו האבות עם הילדים בבריכה בעוד האמהות נסעו לסופר. מצאנו סופר קרוב יותר (כרבע שעה נסיעה) ורכשנו מצרכים רבים. עכשיו יש לנו יותר הערכה כמה צריך לקנות כדי להאכיל 9 אנשים 2-3 פעמים ביום.
הירקות והפירות פה מדהימים. מבחר הגבינות, הבשרים, הדגים, הלחמים, היינות - פשוט גן עדן.
קנינו גם סט צבעי מיים והגר תצייר בו מחר.
לקראת ערב ראינו בכפר מישהו מכין תבשיל צדפות על מעין מנגל ענק. הסתבר שהוא מכין פאייה פירות ים עם מולים, לובסטר וכל טוב אחרים ומוכר לנופשים. כולם נעמדו בשורה עם סירים וקערות שהביאו מהחדר והוא מילא ומילא עד בלי די.
יובל רץ לחדר להביא סיר ולמרות הערכותי שרק יובל ואני נהיה קליינטים לפירות ים הסתבר שם דני נהנה, נועה, עדי והגר אכלו רק את האורז.
לצערינו לא צילמנו כי דני היה בבריכה עם הגר ונגה אבל תצטרכו להאמין שהיה מדהים וכל החויה של התור והסירים הוסיפה לעניין. באופן כללי יש כאן השפעה ספרדית, יש גם מלחמות שוורים באזור אבל לא נלך לבדוק.
עוד לא החלטנו מה מחר. נקום, נחתוך פירות לסלט ונראה מה הלאה.
יובל מתכנן ללכת לבדו לבולנג'רי למעשה אין סיבה שלא. הכל קרוב ועל אף שהוא לא יודע צרפתית יסתדר עם הידיים.
שוב התארגנו רק לקראת שתים עשרה ויצאנו לכוון הכפר La Grasse שנמצא כ 20 דקות נסיעה מכאן ובו אטרקציה עיקרית של ארץ הקתרים (Cathars). האזור בו אנו נמצאים שימש כקו הגבול בין צרפת לספרד בימי הצלבנים ולכן נבנו בו מצודות רבות אשר חלקן חורבות וחלקן משוחזרות או נשארו כמעט שלמות. בכפר הנ"ל יש מנזר שנחשב לאחד היפים כולל גנים מרהיבים.
כשנכנסנו הסתבר שהגנים נמצאים בחלק הפרטי שמשמש את הנזירים ולא נוכל לראותם, אולם הכפר עצמו יפהפה, הגשר העובר מעל הנחלון מאכלס מספר ציירים והצמחיה ירוקה עם פריחה סגולה. הגר נזכרה שהיא רוצה גם לצייר בצבעי מיים וזה לא בסדר שאין לה פה צבעי מיים. הבטחתי שזה יתוקן בהמשך. היא ביקשה גם כן ציירים כמו לציירים על הגשר וזה כבר יטופל בישראל. בכל זאת - שער היורו גבוה.
הגר נגררה אחרינו בעייפות והודיעה שהרסנו לה את היום וזה לא בסדר שדווקא המשפחה שלי הורסת לי את היום.
ניסיתי להסביר לה על הקתרים והיא סיכמה: אמא, אז הם כמו אבירים?
נו, מה לי להכביר מילים אם הילדה בת 4.5 יודעת מה זה אבירים?
הכפר מלא גלריות אומנות אולם חלקן היו סגורות בשל מנוחת הצהריים.
גם נסיון לאכול צהריים במסעדה לא צלח, החל מ 14:30 סוגרים את המסעדות להפסקה.
רעבים ועצבניים חזרנו לכפרינו ובישלנו ארוחת צהריים מפוארת שהטיבה עם מצב הרוח של כולם.
אחר הצהריים שוב נשארו האבות עם הילדים בבריכה בעוד האמהות נסעו לסופר. מצאנו סופר קרוב יותר (כרבע שעה נסיעה) ורכשנו מצרכים רבים. עכשיו יש לנו יותר הערכה כמה צריך לקנות כדי להאכיל 9 אנשים 2-3 פעמים ביום.
הירקות והפירות פה מדהימים. מבחר הגבינות, הבשרים, הדגים, הלחמים, היינות - פשוט גן עדן.
קנינו גם סט צבעי מיים והגר תצייר בו מחר.
לקראת ערב ראינו בכפר מישהו מכין תבשיל צדפות על מעין מנגל ענק. הסתבר שהוא מכין פאייה פירות ים עם מולים, לובסטר וכל טוב אחרים ומוכר לנופשים. כולם נעמדו בשורה עם סירים וקערות שהביאו מהחדר והוא מילא ומילא עד בלי די.
יובל רץ לחדר להביא סיר ולמרות הערכותי שרק יובל ואני נהיה קליינטים לפירות ים הסתבר שם דני נהנה, נועה, עדי והגר אכלו רק את האורז.
לצערינו לא צילמנו כי דני היה בבריכה עם הגר ונגה אבל תצטרכו להאמין שהיה מדהים וכל החויה של התור והסירים הוסיפה לעניין. באופן כללי יש כאן השפעה ספרדית, יש גם מלחמות שוורים באזור אבל לא נלך לבדוק.
עוד לא החלטנו מה מחר. נקום, נחתוך פירות לסלט ונראה מה הלאה.
יובל מתכנן ללכת לבדו לבולנג'רי למעשה אין סיבה שלא. הכל קרוב ועל אף שהוא לא יודע צרפתית יסתדר עם הידיים.
תגובה 1:
רוצים תמונות!!!
הוסף רשומת תגובה