יצאנו מווגאס לכוון דנבר כשהתוכנית היא לעשות את הדרך בארבעה ימי נסיעה.
ביום הראשון נסענו ונסענו... ביום השני נסענו ונסענו... מדי פעם עצרנו באיזו אטרקציה. ביום הראשון עברנו מנבאדה, לאריזונה ושם ל יוטה. עצרנו ב colob canyons שהם חלק מהפארק הלאומי zion אשר ב Utah.
תצורות סלע אדום יפהפיות. טיילנו במסלול קצר ברגל, צילמנו הרבה והתפעלנו גם מכך שכבישים בתוך הפארק צבועים אדום כצבע הסלעים.
ישנו ב Beaver בקמפ נחמד השייך ל KOA. שמחנו לחזור ל country - הטבע המרשים, הקמפים הקטנים והידידותיים, הכבישים פחות עמוסים. הרגשנו גם את ה downside - בסופר יש מעט ירקות או ירקות לא ברמה שמספקת אותנו. אכן מבחינה זו אין מדינה שמתחרה בשפע ובסטנדרטים של קליפורניה.
בערב גילינו שעברנו איזור זמן וקידמנו את השעון בשעה.
למחרת עצרנו באזור בו קיימים ציורי סלע עתיקים של אינדיאנים שחיו במקום. כיון שלא נשאר שום תיעוד נוסף כל חוקר וחוקר רשאי להניח מה מסמל הציור. וכך ספקולציות שונות קיימות בהתאם לרוח החוקר: החל מ"תיאור סצינת ציד" ועד ל"מפגש עם חייזר".
המשכנו עד הפארק הלאומי Arches - פארק אשר מתייחד באבן חול אדומה אשר הגשם, השלג, הרוח והפרשי הטמפרטורות בין יום ללילה גרמו לה להתפורר ולהציג קשתות מקשתות שונות.
ישנו בקמפ נפלא מול הקשתות הקרוי Archview RV Park.
הגר הכריזה על שביתה: "אני לא יוצאת מהאוטו בית". לפיכך המסלולים לקחו לנו כפול זמן: פעם אחת עשה את המסלול הורה עם הילדים הגדולים ופעם שניה הורה שני לבדו. מרגישים כבר אוירת סוף קורס. הגר מבקשת לחזור ל"בית השני שלנו".
בערב יצאנו אל BAR M chuckwagon המצוי בקרבת מקום לקמפ. זהו מקום בו מבשלים ארוחת קאובויס, עושים הצגת יריות קטנה ומקנחים בהופעת שירי קאונטרי. ההופעה היתה נעימה. האוכל כל כך גרוע שאני לא מתפלאת שהקאובויז עצבניים ויורים כל הזמן אחד על השני.
למחרת החלטנו למשוך מזרחה כמה שנוכל. לקראת ערב חיפשנו קמפ לישון בו. מצאנו קמפ חביב על גדת אגמון אולם לא נמצא משרדו בנייני שירותים. סיבוב בקמפ גרם לנו להבין שהו קמפ שגרים בו באופן קבוע והחלטנו לא להישאר. המשכנו לנסוע, הגיעה כבר השעה (והמצב) לעצור ולא מצאנו דבר. התיעצות עם נהג מונית הובילה אותנו לקמפ במעלה הגבעה (קמפ לא על מסילת ברזל ולא על הכביש!). גם שם לא נמצא משרד והתייעצות עם השכנים הביאה את המידע הבא: הקמפ משכיר שטח על בסיס חודשי בלבד. רוב האנשים שם הם קודחי נפט שהגיעו לאזור בעקבות עבודתם (יש קידוחי נפט ברוקיס). כולם הציעו לנו לתפוס מקום פנוי, ללכת לישון ובבקר להמשיך לדרכינו. כך עשינו. בבקר הגיעה האחראית, הסבירה לנו באדיבות שהם לא משכירים על בסיס יומי ואנו מתבקשים לעזוב. אז עזבנו.
המשכנו לכוון דנבר ובשעת צהריים הגענו לקמפ נהדר. אחד היפים, המאובזרים והנקיים שפגשנו כל הטיול כולו:
Dakota Ridge RV park, GOLDEN.
ארזנו, ניקינו את הקרוואן ןהלכנו לישון לאחר ארוחת ערב שדני הכין לנו.
ביום הראשון נסענו ונסענו... ביום השני נסענו ונסענו... מדי פעם עצרנו באיזו אטרקציה. ביום הראשון עברנו מנבאדה, לאריזונה ושם ל יוטה. עצרנו ב colob canyons שהם חלק מהפארק הלאומי zion אשר ב Utah.
תצורות סלע אדום יפהפיות. טיילנו במסלול קצר ברגל, צילמנו הרבה והתפעלנו גם מכך שכבישים בתוך הפארק צבועים אדום כצבע הסלעים.
 |
| From 13092008 |
 |
| From 13092008 |
ישנו ב Beaver בקמפ נחמד השייך ל KOA. שמחנו לחזור ל country - הטבע המרשים, הקמפים הקטנים והידידותיים, הכבישים פחות עמוסים. הרגשנו גם את ה downside - בסופר יש מעט ירקות או ירקות לא ברמה שמספקת אותנו. אכן מבחינה זו אין מדינה שמתחרה בשפע ובסטנדרטים של קליפורניה.
בערב גילינו שעברנו איזור זמן וקידמנו את השעון בשעה.
למחרת עצרנו באזור בו קיימים ציורי סלע עתיקים של אינדיאנים שחיו במקום. כיון שלא נשאר שום תיעוד נוסף כל חוקר וחוקר רשאי להניח מה מסמל הציור. וכך ספקולציות שונות קיימות בהתאם לרוח החוקר: החל מ"תיאור סצינת ציד" ועד ל"מפגש עם חייזר".
 |
| From 13092008 |
 |
| From 13092008 |
המשכנו עד הפארק הלאומי Arches - פארק אשר מתייחד באבן חול אדומה אשר הגשם, השלג, הרוח והפרשי הטמפרטורות בין יום ללילה גרמו לה להתפורר ולהציג קשתות מקשתות שונות.
 |
| From 15092008 |
 |
| From 15092008 |
ישנו בקמפ נפלא מול הקשתות הקרוי Archview RV Park.
הגר הכריזה על שביתה: "אני לא יוצאת מהאוטו בית". לפיכך המסלולים לקחו לנו כפול זמן: פעם אחת עשה את המסלול הורה עם הילדים הגדולים ופעם שניה הורה שני לבדו. מרגישים כבר אוירת סוף קורס. הגר מבקשת לחזור ל"בית השני שלנו".
בערב יצאנו אל BAR M chuckwagon המצוי בקרבת מקום לקמפ. זהו מקום בו מבשלים ארוחת קאובויס, עושים הצגת יריות קטנה ומקנחים בהופעת שירי קאונטרי. ההופעה היתה נעימה. האוכל כל כך גרוע שאני לא מתפלאת שהקאובויז עצבניים ויורים כל הזמן אחד על השני.
למחרת החלטנו למשוך מזרחה כמה שנוכל. לקראת ערב חיפשנו קמפ לישון בו. מצאנו קמפ חביב על גדת אגמון אולם לא נמצא משרדו בנייני שירותים. סיבוב בקמפ גרם לנו להבין שהו קמפ שגרים בו באופן קבוע והחלטנו לא להישאר. המשכנו לנסוע, הגיעה כבר השעה (והמצב) לעצור ולא מצאנו דבר. התיעצות עם נהג מונית הובילה אותנו לקמפ במעלה הגבעה (קמפ לא על מסילת ברזל ולא על הכביש!). גם שם לא נמצא משרד והתייעצות עם השכנים הביאה את המידע הבא: הקמפ משכיר שטח על בסיס חודשי בלבד. רוב האנשים שם הם קודחי נפט שהגיעו לאזור בעקבות עבודתם (יש קידוחי נפט ברוקיס). כולם הציעו לנו לתפוס מקום פנוי, ללכת לישון ובבקר להמשיך לדרכינו. כך עשינו. בבקר הגיעה האחראית, הסבירה לנו באדיבות שהם לא משכירים על בסיס יומי ואנו מתבקשים לעזוב. אז עזבנו.
המשכנו לכוון דנבר ובשעת צהריים הגענו לקמפ נהדר. אחד היפים, המאובזרים והנקיים שפגשנו כל הטיול כולו:
Dakota Ridge RV park, GOLDEN.
ארזנו, ניקינו את הקרוואן ןהלכנו לישון לאחר ארוחת ערב שדני הכין לנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה