הבוקר עזבנו את Cheyenne, Wyoming (מי שלא יודע יש לומר Wyoming בקול מאנפף, כך דוברים המקומיים).
התכנית היתה לצאת בתשע בבוקר ולהגיע אחר הצהריים ל Custer, South Dakota. הגענו בשמונה בערב ועל כך בהמשך.
את הבוקר בילינו בסידור האוטו-בית. אחר כך נעזרנו במקומיים על מנת לרוקן את המים האפורים והשחורים שלנו (זו היתה הפעם הראשונה שלנו). האפורים זה הקולחין והשחורים זה הקקי. צריך לחבר צינור מהקראוון לחור באדמה, פעולה שנשמעת טריויאלית אבל בעל המקום הוכיח שאפשר לדבר עליה לא מעט. עם זאת יש לומר שהוא וחברו עזרו לנו מאוד וקיבלנו מהם כמה טיפים שיכולים למנוע עוגמות נפש בעתיד.
אחרי ריקון המיכלים, נזכרנו שלא הצטלמנו בcamp ומיד ביקשנו מבעלת הבית לצלם אותנו:
השעה כבר 11 ולפנינו עוד דרך ארוכה. גילינו שלא קנינו מספיק מים לשתיה ולכן נעצור בWalMart המקומי של Cheyenne. אחרי כשעתיים יצאנו עם מים, נינטנדו, טיולון להגר ועוד כמה חוסרים שהיינו חייבים למלא.
השעה כבר 1 והדרך עדיין ארוכה. מי שלא מכיר, אנחנו די עצבניים כשאנחנו רעבים, ואנחנו זה כולל את כולם. בקיצור, צריך לאכול משהו לפני שיוצאים צפונה. מרחנו כמה סנדביצ'ים, אכלנו ויצאנו לדרך.
הנסיעה היא דרך המישורים הגדולים של Wyoming, חתיכת דרך ארוכה ומשעממת. כבישים ארוכים שמזכירים את כביש הערבה רק בלי הערבה.
בשלב כלשהוא אפרת אמרה שהיא רוצה להיות נהגת משאית (אמרתי כבר שהדרך משעממת):
נועה ויובל העבירו את רוב הזמן בנינטנדו החדש והגר הסתדרה כמו תמיד, קצת שרה, קצת מקשקשת, קצת ישנה ובעיקר מצחיקה את כולם.
אחרי כמה עצירות לפיפי וחילוץ איברים
נכנסו ל South Dakota. לא שהיה לזה סימן בשטח, אבל ככה גרס הGPS. הנוף משתנה די מהר לנוף הררי ומיוער, הרבה יותר יפה ומעניין מ Wyoming. בסביבות שמונה בערב הגענו לCuster ומצאנו camp יפהפה כמו שדמיינו ש camp צריך להיות.
כבר מאוחר, וכאמור, כשאנחנו רעבים אנחנו עצבניים אז הכנו ארוחת ערב (וגם התעצבנו קצת). זהו - מקלחות, כביסה והגענו לסוף היום.
תמונות נוספות כאן: http://picasaweb.google.com/danny.yeshurun/TripToUSA
התכנית היתה לצאת בתשע בבוקר ולהגיע אחר הצהריים ל Custer, South Dakota. הגענו בשמונה בערב ועל כך בהמשך.
את הבוקר בילינו בסידור האוטו-בית. אחר כך נעזרנו במקומיים על מנת לרוקן את המים האפורים והשחורים שלנו (זו היתה הפעם הראשונה שלנו). האפורים זה הקולחין והשחורים זה הקקי. צריך לחבר צינור מהקראוון לחור באדמה, פעולה שנשמעת טריויאלית אבל בעל המקום הוכיח שאפשר לדבר עליה לא מעט. עם זאת יש לומר שהוא וחברו עזרו לנו מאוד וקיבלנו מהם כמה טיפים שיכולים למנוע עוגמות נפש בעתיד.
אחרי ריקון המיכלים, נזכרנו שלא הצטלמנו בcamp ומיד ביקשנו מבעלת הבית לצלם אותנו:
השעה כבר 11 ולפנינו עוד דרך ארוכה. גילינו שלא קנינו מספיק מים לשתיה ולכן נעצור בWalMart המקומי של Cheyenne. אחרי כשעתיים יצאנו עם מים, נינטנדו, טיולון להגר ועוד כמה חוסרים שהיינו חייבים למלא.
השעה כבר 1 והדרך עדיין ארוכה. מי שלא מכיר, אנחנו די עצבניים כשאנחנו רעבים, ואנחנו זה כולל את כולם. בקיצור, צריך לאכול משהו לפני שיוצאים צפונה. מרחנו כמה סנדביצ'ים, אכלנו ויצאנו לדרך.
הנסיעה היא דרך המישורים הגדולים של Wyoming, חתיכת דרך ארוכה ומשעממת. כבישים ארוכים שמזכירים את כביש הערבה רק בלי הערבה.
בשלב כלשהוא אפרת אמרה שהיא רוצה להיות נהגת משאית (אמרתי כבר שהדרך משעממת):
נועה ויובל העבירו את רוב הזמן בנינטנדו החדש והגר הסתדרה כמו תמיד, קצת שרה, קצת מקשקשת, קצת ישנה ובעיקר מצחיקה את כולם.
אחרי כמה עצירות לפיפי וחילוץ איברים
נכנסו ל South Dakota. לא שהיה לזה סימן בשטח, אבל ככה גרס הGPS. הנוף משתנה די מהר לנוף הררי ומיוער, הרבה יותר יפה ומעניין מ Wyoming. בסביבות שמונה בערב הגענו לCuster ומצאנו camp יפהפה כמו שדמיינו ש camp צריך להיות.
כבר מאוחר, וכאמור, כשאנחנו רעבים אנחנו עצבניים אז הכנו ארוחת ערב (וגם התעצבנו קצת). זהו - מקלחות, כביסה והגענו לסוף היום.
תמונות נוספות כאן: http://picasaweb.google.com/danny.yeshurun/TripToUSA
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה