הטיסה לפרנקפורט היתה אמורה להמריא בחמש בבוקר מישראל ומכיון שלא היו לנו מקומות שמורים בטיסת ההמשך לדנבר הגענו לנתב"ג מוקדם, בערך בשתיים לפנות בבוקר. התייצבנו בתור ל-check-in, שלפנו את כל המסמכים מהתיק שהוכן מבעוד מועד, 1 , 2 , 3 , 4 דרכונים...חסר אחד. בטח נפל בתוך התיק, אבל לא הוא לא היה גם בתוך התיק.
מבלי לנקוב בשמות, המבוגרת האחראית במשפחה, שכחה את הדרכון בבית. כאמור הגענו מוקדם והטיסה הראשונה היתה במונית מנתב"ג למודיעין וחזרה. חזרנו לתור, הבודקת כבר שמעה את כל הסיפור מנועה כולל עדכון על הטיול שעומד לפנינו ועברנו את זה די מהר. מתור לתור, הגענו לדיוטי פרי.
הגר רצתה גלידה וגם מיץ תפוזים
אפרת הלכה עם יובל ונועה לקנות קרוקס חדשים עם הוואצ'רים שקיבלנו מהסוכנת נסיעות. אני שתיתי קפה וצפיתי בהגר.
הגענו ל-gate והסתבר שהטיסה תתאחר בשעה (היינו יכולים להספיק לאבד עוד דרכון וגם למצוא אותו). בסוף עלינו למטוס ותפסנו מקומות טובים. הטייס התחיל הכי מהיר שהוא יכול ואחר כך הגביר אז בסופו של דבר הגענו לפרנקפורט באיחור קטן יחסית. עדיין נשארנו לנו יותר מארבע שעות לשרוף עד הטיסה לדנבר. אז שרפנו. הגר מכירה את המדרגות הנעות והמסועים מכל הכיוונים וביסודיות. בדרך חזרה מחכות לנו 11 שעות שם אבל עוד חזון למועד.
לקראת הסוף כבר היה קשה:
גם הטיסה הזו לא יצאה בזמן (הגרמנים זה כבר לא מה שהיה פעם).
הטיסה עצמה היתה מייגעת, יותר מעשר שעות. הילדים ישנו רוב זמן הטיסה ובאופן כללי הם ראויים לשבח על התנהגותם עד כה.
בשעה טובה ומוצלחת (4 אחה"צ) הגענו לדנבר ועברנו בקלילות את ביקורת הדרכונים (אפרת קיבלה ח"ח מהאיש שמנהל את התור על מילוי מדויק של כל הטפסים, לא סיפרנו לו על הדרכון מתחילת היום).
אחרי שאספנו את כל המזוודות יצאנו בביטחה לקחת shuttle למלון. לא נלאה אותכם בפרטים אבל חיכינו 45 דקות עד שהנ"ל הגיע והטמפרטורה פה היא בערך 30 מעלות צלסיוס. מפלס העצבים עלה אבל יחסית למצב זה לא התדרדר לאלימות.
הגענו למלון, Holiday Inn Express, התמקמנו, התקלחנו, אכלנו ארוחת ערב וצנחנו למיטות.
למחרת בבוקר נקום ונעביר את היום בדנבר ועל כך בפוסט הבא.
פינת הטיפ למטייל:
1. רצוי לא לשכוח דרכונים בבית. אם כן, אז כדאי לגור בקרבת שדה התעופה ולצאת מוקדם.
2. Haven't the Jewish people suffered enough זה מה שניתן לומר על האוכל בלופטהנזה. מומלץ להביא חטיפים/סנדביצ'ים מהבית.
מבלי לנקוב בשמות, המבוגרת האחראית במשפחה, שכחה את הדרכון בבית. כאמור הגענו מוקדם והטיסה הראשונה היתה במונית מנתב"ג למודיעין וחזרה. חזרנו לתור, הבודקת כבר שמעה את כל הסיפור מנועה כולל עדכון על הטיול שעומד לפנינו ועברנו את זה די מהר. מתור לתור, הגענו לדיוטי פרי.
הגר רצתה גלידה וגם מיץ תפוזים
אפרת הלכה עם יובל ונועה לקנות קרוקס חדשים עם הוואצ'רים שקיבלנו מהסוכנת נסיעות. אני שתיתי קפה וצפיתי בהגר.
הגענו ל-gate והסתבר שהטיסה תתאחר בשעה (היינו יכולים להספיק לאבד עוד דרכון וגם למצוא אותו). בסוף עלינו למטוס ותפסנו מקומות טובים. הטייס התחיל הכי מהיר שהוא יכול ואחר כך הגביר אז בסופו של דבר הגענו לפרנקפורט באיחור קטן יחסית. עדיין נשארנו לנו יותר מארבע שעות לשרוף עד הטיסה לדנבר. אז שרפנו. הגר מכירה את המדרגות הנעות והמסועים מכל הכיוונים וביסודיות. בדרך חזרה מחכות לנו 11 שעות שם אבל עוד חזון למועד.
לקראת הסוף כבר היה קשה:
גם הטיסה הזו לא יצאה בזמן (הגרמנים זה כבר לא מה שהיה פעם).
הטיסה עצמה היתה מייגעת, יותר מעשר שעות. הילדים ישנו רוב זמן הטיסה ובאופן כללי הם ראויים לשבח על התנהגותם עד כה.
בשעה טובה ומוצלחת (4 אחה"צ) הגענו לדנבר ועברנו בקלילות את ביקורת הדרכונים (אפרת קיבלה ח"ח מהאיש שמנהל את התור על מילוי מדויק של כל הטפסים, לא סיפרנו לו על הדרכון מתחילת היום).
אחרי שאספנו את כל המזוודות יצאנו בביטחה לקחת shuttle למלון. לא נלאה אותכם בפרטים אבל חיכינו 45 דקות עד שהנ"ל הגיע והטמפרטורה פה היא בערך 30 מעלות צלסיוס. מפלס העצבים עלה אבל יחסית למצב זה לא התדרדר לאלימות.
הגענו למלון, Holiday Inn Express, התמקמנו, התקלחנו, אכלנו ארוחת ערב וצנחנו למיטות.
למחרת בבוקר נקום ונעביר את היום בדנבר ועל כך בפוסט הבא.
פינת הטיפ למטייל:
1. רצוי לא לשכוח דרכונים בבית. אם כן, אז כדאי לגור בקרבת שדה התעופה ולצאת מוקדם.
2. Haven't the Jewish people suffered enough זה מה שניתן לומר על האוכל בלופטהנזה. מומלץ להביא חטיפים/סנדביצ'ים מהבית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה