אתמול היינו בקצה הדרומי של האגם, אז היום החלטנו לאזן ולבקר בקצה הצפוני. נסיעה של כשעה עד לעיירה המקסימה ריבה דל גרדה השוכנת בקצה השפיץ. הספר מזהיר (וגם אנשים בשר ודם הזהירו) מפני הכביש הזה המלא כולו מנהרות. אכן מלא מנהרות חלקן קצרות וחלקן ממש ארוכות (יותר מקילומטר) וחלקן אפילו עם התפצלויות בתוך המנהרה. הנוף הררי, ההרים מגיעים ממש עד לשפת האגם וכל כך שונה ממה שרואים בדרום האגם. האזור הזה הרבה פחות צפוף והעיירות שעוברים בדרך נראות יותר אותנטיות או לפחות יותר כמו מה שאנחנו רגילים לראות בסרטים.
צפונה לריבה דל גרדה יש עיירה קטנה בשם tenno שבסופה אגם פצפון, תכול תורכיז ויפהפה. אפשר לטייל סביבו ואפשר להתררחץ בו. אנחנו (רובינו) בחרנו להתרחץ. מיים קפואיםםםםם. הספר המליץ להביא צידה לפיקניק ולא שמענו לו אבל יש במקום קיוסק חביב שמוכר קפה, שתיה וסנדויצים. אז לא מתנו מרעב...
החיסרון היחידי של האגם הזה: כיון שהוא מוזכר בספר בעברית הרי שגם כאן יש הרבה משפחות ישראליות ו"משה, אתה רואה כמה רחוק הילד שוחה? אתה מרשה? כשהוא יחזור אני אראה לו מה זה".
הנוף מרהיב, מסביב הרים והכל ירוק.
מאוחר יותר חזרנו לריבה דל גרדה, לאחר התייעצות עם השוטרת המקומית מצאנו חניה וטיילנו על הטיילת היפהפיה של העיירה הזו. יש שם גם חופי רחצה נפלאים ובאופן כללי סוף האגם זה מקום טוב להיות בו. ברווזים מסוגים שונים במיים כולל ברוזים/זות שבנו קן על המים מצמחיה שנסחפה במיים. היה יפה לראות. הקצה הצפוני של האגם מאוד צר וכך לאורך כל הדרך, כשלא נמצאים במנהרה, רואים את הכפרים בצד השני.
אכלנו פיצות כמובן חוץ מהרעב התמידי שקיבל סטייק. המשכנו לטייל בעיירה ונפרדנו בגלידה, איך לא?
שעה נהיגה חזרה לכפרינו והנה אנו בבית.
לאור מצב הרשת פה נראה שאת התמונות נעלה כבר רק בישראל.
לילה טוב!
צפונה לריבה דל גרדה יש עיירה קטנה בשם tenno שבסופה אגם פצפון, תכול תורכיז ויפהפה. אפשר לטייל סביבו ואפשר להתררחץ בו. אנחנו (רובינו) בחרנו להתרחץ. מיים קפואיםםםםם. הספר המליץ להביא צידה לפיקניק ולא שמענו לו אבל יש במקום קיוסק חביב שמוכר קפה, שתיה וסנדויצים. אז לא מתנו מרעב...
החיסרון היחידי של האגם הזה: כיון שהוא מוזכר בספר בעברית הרי שגם כאן יש הרבה משפחות ישראליות ו"משה, אתה רואה כמה רחוק הילד שוחה? אתה מרשה? כשהוא יחזור אני אראה לו מה זה".
הנוף מרהיב, מסביב הרים והכל ירוק.
מאוחר יותר חזרנו לריבה דל גרדה, לאחר התייעצות עם השוטרת המקומית מצאנו חניה וטיילנו על הטיילת היפהפיה של העיירה הזו. יש שם גם חופי רחצה נפלאים ובאופן כללי סוף האגם זה מקום טוב להיות בו. ברווזים מסוגים שונים במיים כולל ברוזים/זות שבנו קן על המים מצמחיה שנסחפה במיים. היה יפה לראות. הקצה הצפוני של האגם מאוד צר וכך לאורך כל הדרך, כשלא נמצאים במנהרה, רואים את הכפרים בצד השני.
אכלנו פיצות כמובן חוץ מהרעב התמידי שקיבל סטייק. המשכנו לטייל בעיירה ונפרדנו בגלידה, איך לא?
שעה נהיגה חזרה לכפרינו והנה אנו בבית.
לאור מצב הרשת פה נראה שאת התמונות נעלה כבר רק בישראל.
לילה טוב!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה