ערב אחרון באיטליה

אחרי הפעלתנות של הימים האחרונים החלטנו למתן. קמנו לאט, אכלנו ארוחת בקר קטנה ויאללה לבריכה - לבקשתה המפורשת של הגר. הילדים קיפצצו להם בבריכה ושיחקו כדורגל שולחן לרוב. אני הלכתי לשכנים שמסתבר שיש להם טרטוריה והזמנתי שולחן לצהריים. בצהריים צעדנו מעדנות לחוה השכנה בשביל העפר ליד הכרמים והזיתים. הפנו אלינו את מרקו - המלצר שמדבר אנגלית. וטוב שכך. כי למרות שחשבנו שאנחנו כבר מכירים את המנות השונות נתקלנו פה בהרבה שמות חדשים. מילא שלא ידענו איך אומרים ברווז או את השם של הדג הספציפי שגדל פה באגם, אבל באמת לא העלינו על דעתינו שאוכלים סוסים באיטליה. לנועה זה מייד הוציא את התיאבון אבל התגברנו והלזניה שלה היתה מצויינת. המסעדה מאוד יפה, יושבתץ בגינה ענקית ומקסימה שבה גם מגרש משחקים לילדים הכולל מגלשות, נדנדות, טרמפולינה גדולה ו... בייביסיטר צמודה. לא נזקקנו לה כי בזמן ההמתנה לאוכל יובל ונועה הלכו עם הגר לטרמפולינה. סך הכל האוכל היה בינוני, הקינוחים היו מצויינים - אבל הסכמנו שלולא היינו בודקים היינו חיים בתחושה שהפסדנו משהו חשוב ביותר.
נחנו קצת בחדר ואחר הצהריים נסענו לכפר סאלו salo המצוי ממש לידינו. טיילת ארוכה ויפה לאורך האגם וכובן המון גלידרות ופיצריות. בלית ברירה קנינו גלידה לכולם, אני ויתרתי מפאת בעיות קיבולת... חזרנו הביתה, דני הכין ארוחת ערב משאריות האוכל שנשארו לנו ועדיין אנחנו משאירים הרבה מצרכים טובים לבעלי הבית. קשה לתכנן בדיוק.

מחר טסים חזרה הביתה - רק בערב, ממילנו. הוחלט לשחות שוב באגם, לנסוע שוב לסירמיונה שם היתה הגלידה הכי טובה (למרות שזה סיבוב) ולנסוע לשדה במילנו. בדרך נעצור בסופר להצטייד בגבינות ושוקולדים...
אז פעם אחרונה להיום: VIVA ITALIA