בהמלצת כל מדריכי הטיולים ואתרי האינטרנט הקדשנו את היום לפארק הזה שאמור להיות מתחרה ראוי לדיסנילנד. ניצלנו את העובדה שהתחזית צופה יום נאה ונסענו בעזרת ה GPS לפארק.
הגדולים (יובל, עדי ונועה) הלכו עם דני למתקני האקסטרים בעוד הקטנות (הגר ונוגה) הלכו עם אפרת, הדס ופרנק למתקנים רגועים.
תובנות:
1. אין כמו דיסנילנד.
2. בהולנד הכל בהולנדית. הכל = השלטים, ההסברים וגם התפריטים במסעדות .
3. בגלל שזה לא אמריקה לא ממש מקפידים על הבטיחות (למשל: בהצטלבות הרכבת עם שבילי הולכי הרגל סומכים על הולכי הרגל על טפם שלא יחצו את הפסים כשלא צריך. אין מחסום).
4. בגלל שזה לא אמריקה התור לא ממש תור וההולנדים יודעים לדחוף ולהידחף ממש יפה.
5. בגלל שזה לא אמריקה החנויות מלאות בדברים מכוערים. אפילו החלק של הנסיכות היה כה לא מוצלח שנגה סיכמה: mummy, all the princesses were ugly.
מה שכן, היתה חנות של דרופ (הממתק הלאומי ההולנדי) ובו 85 סוגים של דרופ. נעמי, מצאתי לך את הדרופ ה double salted והאספקה בדרך.
הילדים נהנו. ככה זה כששמים בני נוער על רכבות הרים נונסטופ ובנות צעירות על רכבות לא הרים, קרוסלות וסירות.
הגר לא הפסיקה לשיר ולרקוד. גם אחרי שנפלה למיים באיזה "מתקן" שצריך לקפץ מאבן לאבן בו לא הפסיקה לשמוח. אחרי הטבילה הזו הסתובבה עם מכנסיים רטובים, גרביים יבשים שנוגה נתנה לה ונעליים ביד.
אני עדיין נדהמת מכך שבאוגוסט השמיים אפורים ויש טפטוף מפעם לפעם. מבחינתי זה חורף, לא יום להסתובבות בפארק, אכילת גלידה ועוד.
האוכל בפארק היה מגעיל עוד יותר מהרגיל. דני הזמין קבב וקיבל איזה איחס במיונז. באופן כללי נראה לי שמדינה שהנוף שלה ללא דרמות לא יכולה לייצר עניין קןלינארי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה