יום ראשון, 22 באוגוסט 2010

יום ראשון - כפר דייגים

החלטנו שהיום נצא קצת לטייל ונראה קצת הולנד. כפר הנופש כה מלא ישראלים שכמעט אין הרגשה של חו"ל - אלא אם צעקות בסופר עושות לכם הרגשה של חו"ל. "משה הנה המוצרלה שקנינו בגרמניה, לקנות?".
בכל אופן נסענו ל volendam שלפי האינטרנט הוא כפר דייגים מדוגם לתיירים, בו נשמרו רחובות שלמים אוריגינליים וכן תושבי הכפר לובשים בגדים מסורתיים כל השנה. אכן אזור הנמל נראה אוטנטי לחלוטין, בתים קטנים ורחוב הולנדי אולם חוץ משתי מוכרות בחנות אחת לא נראה זכר לבגדים המסורתיים. הסתובבנו עד עייפות, אכלנו כריך עם דג בדוכן מקומי וגם קצת שרימפס ושוב נוכחתי (כמו בארה"ב) ששלא מספיק חומרי גלם טריים צריך גם טיפה של יצירתיות כדי ליצור אוכל טוב. הדגים טריים וטובים אבל מגישים אותם בתוך לחמנייה לבנה ותפלה עם רוטב מיונז. נו באמת!
בדרכנו חזרה עצרנו במקום שמייצר כפכפים הולנדיים וגבינות. דני יעלה תמונות בהמשך אם נצליח לחבר את המחשב שלי לחשמל (אם לא - הבלוג יושהה עד חזרה לארץ). האיש שמייצר כפכפים היה מאוד מתחיק עת נשא נאום שלם בעברית על תהליך הייצור של הכפכפים וגם הראה קצת איך מייצרים אותם. הוא הקריא את הנאום מן הנייר וברור שהיה כתוב לו בהולנדית. הגר, הבזבזנית שלנו, נשארה כמעט בלי כסף אחרי שרכשה לעצמה כל מיני דברים הכרחיים כמו בובה, פסלון של סוס מוזהב עם זכוכית ורודה (זה נראה כמו שזה נשמע) וכפכפי עץ לצביעה עצמית.

ה GPS ברכב מעודכן על המטר ומאוד מאוד עוזר אבל בסך הכל BMW סדרה 1 זה כנראה אוטו לרווקים. רק לנהג נוח.

אין תגובות: