יום שבת, 28 באוגוסט 2010
יום רביעי, 25 באוגוסט 2010
יום בפארק
הוחלט היום להישאר בפארק.
חלק גדול מהזמן העברנו ב Action factory שחוץ מאקשן מייצרת גם הרבה הוצאות להורים. המון המון מכונות משחק שכל אחת מהן עולה רק יורו או רק שניים או רק חמישה. יובל התיש את הדס במשחק פינגפונג אינסופי והבנות הקטנות קיפצצו והתגלשו בפינת המשחק לילדים. בשלב מסויים הן הצטרפו לפעילות ה Kids club שהוגדרה כ kids parade והסתברה כשעת סיפור בהולנדית ופעילות הקשורה בסיפור. הסיפור היה "הזחל הרעב" כך שהבנות הסתדרו והבינו מה קורה, אח"כ כל ילד קיבל מצחיה עם פרפר והלכו בצעידה מסודרת לחפש פרפרים בחוץ. על חלק מהעצים היו מודבקים פרפרים גדולים מפלסטיק וכך כולנו מצאנו פרפרים... בדרך נכנסנו גם לפינת החי ושאלנו את חמורים והחזירים אם הם ראו פרפרים. הם ענו כמובן בהולנדית.
בסוף מצאנו את הפרפרית המלכה וחזרנו למועדון לקבל מרשמלו ועוגיות ולחגוג את הסיום של הפעילות הפתטית הו.
בכל אופן הגר נהנתה מאוד כי שרו ורקדו וגם כי היא נתנה יד למלכה (אמא זו המפעילה שעכשיו מחופשת למלכה ומקודם היא התחפשה לנסיכה).
בפינת החי הגר לטפה כל דבר שזז ובעיקר את החזירים. לנו זה חדש כי בפינות החי בישראל אין חזירים. הם היו מצחירים מאוד ועשו קולות של חזיר (אבל לא היו ורודים).
במיטב המסורת של נעליים רטובות להגר הגר הצליחה להעיף לתעלה את אחד הסנדלים שלה (מהמרפסת של הדס). דני הצליח לדוג אותו עם מגב. תודה לנמרוד שעשו סנדלים שצפים.
מחר צפוי גשם רציני ולכן בבקר בטח נלך לבריכה.
לצהריים עשינו בוקינג לילדים הגדולים לקיר הטיפוס (שעה של פעילות) ולאומגה.
הקטנות תצטרכנה שוב לקפץ ולגלוש וגם לשחק הוקי אויר על חשבון ההורים.
ממש מבאס שאפילו אי אפשר לרכב על אופניים במזג האויר הזה. צפון אירופה זה לא בשבילי.
החופשה הבאה תהיה באיטליה או ספרד או דרום צרפת.
חלק גדול מהזמן העברנו ב Action factory שחוץ מאקשן מייצרת גם הרבה הוצאות להורים. המון המון מכונות משחק שכל אחת מהן עולה רק יורו או רק שניים או רק חמישה. יובל התיש את הדס במשחק פינגפונג אינסופי והבנות הקטנות קיפצצו והתגלשו בפינת המשחק לילדים. בשלב מסויים הן הצטרפו לפעילות ה Kids club שהוגדרה כ kids parade והסתברה כשעת סיפור בהולנדית ופעילות הקשורה בסיפור. הסיפור היה "הזחל הרעב" כך שהבנות הסתדרו והבינו מה קורה, אח"כ כל ילד קיבל מצחיה עם פרפר והלכו בצעידה מסודרת לחפש פרפרים בחוץ. על חלק מהעצים היו מודבקים פרפרים גדולים מפלסטיק וכך כולנו מצאנו פרפרים... בדרך נכנסנו גם לפינת החי ושאלנו את חמורים והחזירים אם הם ראו פרפרים. הם ענו כמובן בהולנדית.
בסוף מצאנו את הפרפרית המלכה וחזרנו למועדון לקבל מרשמלו ועוגיות ולחגוג את הסיום של הפעילות הפתטית הו.
בכל אופן הגר נהנתה מאוד כי שרו ורקדו וגם כי היא נתנה יד למלכה (אמא זו המפעילה שעכשיו מחופשת למלכה ומקודם היא התחפשה לנסיכה).
בפינת החי הגר לטפה כל דבר שזז ובעיקר את החזירים. לנו זה חדש כי בפינות החי בישראל אין חזירים. הם היו מצחירים מאוד ועשו קולות של חזיר (אבל לא היו ורודים).
במיטב המסורת של נעליים רטובות להגר הגר הצליחה להעיף לתעלה את אחד הסנדלים שלה (מהמרפסת של הדס). דני הצליח לדוג אותו עם מגב. תודה לנמרוד שעשו סנדלים שצפים.
מחר צפוי גשם רציני ולכן בבקר בטח נלך לבריכה.
לצהריים עשינו בוקינג לילדים הגדולים לקיר הטיפוס (שעה של פעילות) ולאומגה.
הקטנות תצטרכנה שוב לקפץ ולגלוש וגם לשחק הוקי אויר על חשבון ההורים.
ממש מבאס שאפילו אי אפשר לרכב על אופניים במזג האויר הזה. צפון אירופה זה לא בשבילי.
החופשה הבאה תהיה באיטליה או ספרד או דרום צרפת.
יום בדה אפטלינג
בהמלצת כל מדריכי הטיולים ואתרי האינטרנט הקדשנו את היום לפארק הזה שאמור להיות מתחרה ראוי לדיסנילנד. ניצלנו את העובדה שהתחזית צופה יום נאה ונסענו בעזרת ה GPS לפארק.
הגדולים (יובל, עדי ונועה) הלכו עם דני למתקני האקסטרים בעוד הקטנות (הגר ונוגה) הלכו עם אפרת, הדס ופרנק למתקנים רגועים.
תובנות:
1. אין כמו דיסנילנד.
2. בהולנד הכל בהולנדית. הכל = השלטים, ההסברים וגם התפריטים במסעדות .
3. בגלל שזה לא אמריקה לא ממש מקפידים על הבטיחות (למשל: בהצטלבות הרכבת עם שבילי הולכי הרגל סומכים על הולכי הרגל על טפם שלא יחצו את הפסים כשלא צריך. אין מחסום).
4. בגלל שזה לא אמריקה התור לא ממש תור וההולנדים יודעים לדחוף ולהידחף ממש יפה.
5. בגלל שזה לא אמריקה החנויות מלאות בדברים מכוערים. אפילו החלק של הנסיכות היה כה לא מוצלח שנגה סיכמה: mummy, all the princesses were ugly.
מה שכן, היתה חנות של דרופ (הממתק הלאומי ההולנדי) ובו 85 סוגים של דרופ. נעמי, מצאתי לך את הדרופ ה double salted והאספקה בדרך.
הילדים נהנו. ככה זה כששמים בני נוער על רכבות הרים נונסטופ ובנות צעירות על רכבות לא הרים, קרוסלות וסירות.
הגר לא הפסיקה לשיר ולרקוד. גם אחרי שנפלה למיים באיזה "מתקן" שצריך לקפץ מאבן לאבן בו לא הפסיקה לשמוח. אחרי הטבילה הזו הסתובבה עם מכנסיים רטובים, גרביים יבשים שנוגה נתנה לה ונעליים ביד.
אני עדיין נדהמת מכך שבאוגוסט השמיים אפורים ויש טפטוף מפעם לפעם. מבחינתי זה חורף, לא יום להסתובבות בפארק, אכילת גלידה ועוד.
האוכל בפארק היה מגעיל עוד יותר מהרגיל. דני הזמין קבב וקיבל איזה איחס במיונז. באופן כללי נראה לי שמדינה שהנוף שלה ללא דרמות לא יכולה לייצר עניין קןלינארי.
יום שני, 23 באוגוסט 2010
מזג האויר ההולנדי
אם חשבנו להתלונן על החום הבלתי נסבל בישראל, עכשיו אחשוב פעמיים לפני תלונה.
לפתע שמש וחום זה לא רעיון כל כך רע. היום קר וגשום עד מאוד, אפור בכל גווניו. איך אפשר לחיות ככה בארץ כל כך קודרת שאפילו באוגוסט יציאה לבילוי בפארק היא לא מובן מאליו?
הרוח חזקה עד מאוד (אפילו קראתי בויינט שעץ הערמונים של אנה פרנק קרס בגלל הרוח).
ככה ירדה לטמיון התוכנית לצאת לחתירה בקייק. הילדים בילו בבקר בבריכה (המקורה כזכור לכם) בעוד אני נעזרת ב GPS המדהים שלנו ונוסעת לסופר קרוב. קרוב = חצי שעה נסיעה וגשר אחד מתרומם (שהיום לא התרומם כשאני עברתי שם).
התעלות גועשות מברבורים (גלים עם אדוה לבנה) ואין זכר לסירות שהיו שם לפני יומיים כשיובל ואני רכבנו על האופניים. גם הגזלנית כבר לא עומדת מתחת לגשר.
בסופר המון ירקות ופירות מנויילנים עד מוות ובוהקים מצבע (אך, כמות ההורמונים שבטח נכנסה לשם), והמון המון המון גבינות, נקניקים ובירות.
בערב נלך לשחק באולינג פה בכפר הנופש.
לפתע שמש וחום זה לא רעיון כל כך רע. היום קר וגשום עד מאוד, אפור בכל גווניו. איך אפשר לחיות ככה בארץ כל כך קודרת שאפילו באוגוסט יציאה לבילוי בפארק היא לא מובן מאליו?
הרוח חזקה עד מאוד (אפילו קראתי בויינט שעץ הערמונים של אנה פרנק קרס בגלל הרוח).
ככה ירדה לטמיון התוכנית לצאת לחתירה בקייק. הילדים בילו בבקר בבריכה (המקורה כזכור לכם) בעוד אני נעזרת ב GPS המדהים שלנו ונוסעת לסופר קרוב. קרוב = חצי שעה נסיעה וגשר אחד מתרומם (שהיום לא התרומם כשאני עברתי שם).
התעלות גועשות מברבורים (גלים עם אדוה לבנה) ואין זכר לסירות שהיו שם לפני יומיים כשיובל ואני רכבנו על האופניים. גם הגזלנית כבר לא עומדת מתחת לגשר.
בסופר המון ירקות ופירות מנויילנים עד מוות ובוהקים מצבע (אך, כמות ההורמונים שבטח נכנסה לשם), והמון המון המון גבינות, נקניקים ובירות.
בערב נלך לשחק באולינג פה בכפר הנופש.
יום ראשון, 22 באוגוסט 2010
ותובנה קולינארית
תסלח לי נעמי חברתי הטובה שנולדה בהולנד, אבל אוכל הולנדי בהחלט יכול להתחרות באוכל אנגלי בחוסר המעוף שלו.
שני קוים מנחים לאוכל הולנדי:
1. מיונז.
2. מטוגן.
פסגת המתודה הזו היא כמובן צ'יפס עם מיונז אבל התגלו גם שרימפס עם מיונז, תפו"א עם מיונז, ברוקולי עם מיונז, ביצים קשות עם מיונז ועוד.
כמו כן התגלו כל מיני דברים מטוגנים: ריבועי דגים, כדורי בשר ואפילו קציצה שממולאת כל מיני אטריות וירקות.
בקיצור: כל השאריות מאתמול.
מה שכן הגבינות טובות. רק גבינות קשות ומתוכן המיושנות יותר OUD הן האהובות עלי. כמו שסיגלית אומרת: אפרת לא אוהבת אותן אם הן לא מספיק "ערסיות". גם הבירה טעימה ובהחלט יש מיני ופלים מצויינים.
שני קוים מנחים לאוכל הולנדי:
1. מיונז.
2. מטוגן.
פסגת המתודה הזו היא כמובן צ'יפס עם מיונז אבל התגלו גם שרימפס עם מיונז, תפו"א עם מיונז, ברוקולי עם מיונז, ביצים קשות עם מיונז ועוד.
כמו כן התגלו כל מיני דברים מטוגנים: ריבועי דגים, כדורי בשר ואפילו קציצה שממולאת כל מיני אטריות וירקות.
בקיצור: כל השאריות מאתמול.
מה שכן הגבינות טובות. רק גבינות קשות ומתוכן המיושנות יותר OUD הן האהובות עלי. כמו שסיגלית אומרת: אפרת לא אוהבת אותן אם הן לא מספיק "ערסיות". גם הבירה טעימה ובהחלט יש מיני ופלים מצויינים.
יום ראשון - כפר דייגים
החלטנו שהיום נצא קצת לטייל ונראה קצת הולנד. כפר הנופש כה מלא ישראלים שכמעט אין הרגשה של חו"ל - אלא אם צעקות בסופר עושות לכם הרגשה של חו"ל. "משה הנה המוצרלה שקנינו בגרמניה, לקנות?".
בכל אופן נסענו ל volendam שלפי האינטרנט הוא כפר דייגים מדוגם לתיירים, בו נשמרו רחובות שלמים אוריגינליים וכן תושבי הכפר לובשים בגדים מסורתיים כל השנה. אכן אזור הנמל נראה אוטנטי לחלוטין, בתים קטנים ורחוב הולנדי אולם חוץ משתי מוכרות בחנות אחת לא נראה זכר לבגדים המסורתיים. הסתובבנו עד עייפות, אכלנו כריך עם דג בדוכן מקומי וגם קצת שרימפס ושוב נוכחתי (כמו בארה"ב) ששלא מספיק חומרי גלם טריים צריך גם טיפה של יצירתיות כדי ליצור אוכל טוב. הדגים טריים וטובים אבל מגישים אותם בתוך לחמנייה לבנה ותפלה עם רוטב מיונז. נו באמת!
בדרכנו חזרה עצרנו במקום שמייצר כפכפים הולנדיים וגבינות. דני יעלה תמונות בהמשך אם נצליח לחבר את המחשב שלי לחשמל (אם לא - הבלוג יושהה עד חזרה לארץ). האיש שמייצר כפכפים היה מאוד מתחיק עת נשא נאום שלם בעברית על תהליך הייצור של הכפכפים וגם הראה קצת איך מייצרים אותם. הוא הקריא את הנאום מן הנייר וברור שהיה כתוב לו בהולנדית. הגר, הבזבזנית שלנו, נשארה כמעט בלי כסף אחרי שרכשה לעצמה כל מיני דברים הכרחיים כמו בובה, פסלון של סוס מוזהב עם זכוכית ורודה (זה נראה כמו שזה נשמע) וכפכפי עץ לצביעה עצמית.
ה GPS ברכב מעודכן על המטר ומאוד מאוד עוזר אבל בסך הכל BMW סדרה 1 זה כנראה אוטו לרווקים. רק לנהג נוח.
בכל אופן נסענו ל volendam שלפי האינטרנט הוא כפר דייגים מדוגם לתיירים, בו נשמרו רחובות שלמים אוריגינליים וכן תושבי הכפר לובשים בגדים מסורתיים כל השנה. אכן אזור הנמל נראה אוטנטי לחלוטין, בתים קטנים ורחוב הולנדי אולם חוץ משתי מוכרות בחנות אחת לא נראה זכר לבגדים המסורתיים. הסתובבנו עד עייפות, אכלנו כריך עם דג בדוכן מקומי וגם קצת שרימפס ושוב נוכחתי (כמו בארה"ב) ששלא מספיק חומרי גלם טריים צריך גם טיפה של יצירתיות כדי ליצור אוכל טוב. הדגים טריים וטובים אבל מגישים אותם בתוך לחמנייה לבנה ותפלה עם רוטב מיונז. נו באמת!
בדרכנו חזרה עצרנו במקום שמייצר כפכפים הולנדיים וגבינות. דני יעלה תמונות בהמשך אם נצליח לחבר את המחשב שלי לחשמל (אם לא - הבלוג יושהה עד חזרה לארץ). האיש שמייצר כפכפים היה מאוד מתחיק עת נשא נאום שלם בעברית על תהליך הייצור של הכפכפים וגם הראה קצת איך מייצרים אותם. הוא הקריא את הנאום מן הנייר וברור שהיה כתוב לו בהולנדית. הגר, הבזבזנית שלנו, נשארה כמעט בלי כסף אחרי שרכשה לעצמה כל מיני דברים הכרחיים כמו בובה, פסלון של סוס מוזהב עם זכוכית ורודה (זה נראה כמו שזה נשמע) וכפכפי עץ לצביעה עצמית.
ה GPS ברכב מעודכן על המטר ומאוד מאוד עוזר אבל בסך הכל BMW סדרה 1 זה כנראה אוטו לרווקים. רק לנהג נוח.
יום שבת, 21 באוגוסט 2010
שבת בפארק
נועה ואפרת כרגיל התעוררו מוקדם והלכו לסופר שבכפר לרכוש מצרכים. כל השאר קמנו לקול קריאות הברווזים ויחד הלכנו לוילה של הדס ופרנק לאכול ארוחת בקר.
אח"כ אספנו את האופניים שהזמנו מבעוד מועד וכצפוי היתה בעיה עם אופניים להגר. בהולנד, ילדים בגילה כבר מזמן לא נוסעים עם גלגלי עזר. בסוף הסכימה לקחת אופניים קטנים יותר עם גלגלי עזר, אחרי ששכנענו אותה שלמרות שיש עליהן פו הדוב אף אחר מהגן לא יצחק עליה כי הגן בישראל ולא בהולנד.
את שאר היום בילינו בעולם המיים שבכפר - פארק מיים משגע עם מגלשות, בריכת גלים ושמחות לרוב - כולן מקורות תחת כיפה גדולה שבה מזג האויר, איך לאמר, חם ולח.
יובל ודני נסעו לטיול אופניים מחוץ לכפר והצטרפו לבריכה מאוחר יותר.
אחר הצהריים יובל ואמא רכבו על האופניים לצד השני. יש כאן שבילי אופניים סלולים בטבע, בין שדות ועצים, ליד הים ובעיקר בין ארנבות וברווזים. יובל הצטער שאין כאן עוד חיות כו דובים או לפחות אילים או צבאים, אולם עד כה לא התגלו.
רשת שבילי האופניים משולטת כיאות ואנחנו רכבנו עד העירה הקרובה וחזרה. יובל מעריך בכ-20 ק"מ, אני מעריכה בכ-16 ק"מ אבל כך או יצא שאני לא כזאת פארשית למרות שאני אמא ולמרות שאני כמעט בת 45. ייאמר לזכות הולנד שהכל שטוח ונורא כיף לרכב, גם אם לעיתים יש רוח חזקה שמקשה.
מאוחר יותר הילדים הלכו עם האבות למתחם האקש'ן שלא לגמרי ברור לנו ממה היה שם. הקטנות ליטפו המון חיות בפינת ליטוף והחיות האהובות על הגר הן: גדי חמוד וסייח של פוני, שהם די דומים אבל הגדי יותר קטן.
הפארק גדול אך שקט ומצוייד בכל טוב. נראה שאפשר להישאר כאן שבוע שלם מבלי לצאת ועדיין להנות. יש מרכז ספורט ימי שנבדוק בהמשך, בעיקר את הקייקים שמשכירים בו, בכפוף למצב הרוח.
אח"כ אספנו את האופניים שהזמנו מבעוד מועד וכצפוי היתה בעיה עם אופניים להגר. בהולנד, ילדים בגילה כבר מזמן לא נוסעים עם גלגלי עזר. בסוף הסכימה לקחת אופניים קטנים יותר עם גלגלי עזר, אחרי ששכנענו אותה שלמרות שיש עליהן פו הדוב אף אחר מהגן לא יצחק עליה כי הגן בישראל ולא בהולנד.
את שאר היום בילינו בעולם המיים שבכפר - פארק מיים משגע עם מגלשות, בריכת גלים ושמחות לרוב - כולן מקורות תחת כיפה גדולה שבה מזג האויר, איך לאמר, חם ולח.
יובל ודני נסעו לטיול אופניים מחוץ לכפר והצטרפו לבריכה מאוחר יותר.
אחר הצהריים יובל ואמא רכבו על האופניים לצד השני. יש כאן שבילי אופניים סלולים בטבע, בין שדות ועצים, ליד הים ובעיקר בין ארנבות וברווזים. יובל הצטער שאין כאן עוד חיות כו דובים או לפחות אילים או צבאים, אולם עד כה לא התגלו.
רשת שבילי האופניים משולטת כיאות ואנחנו רכבנו עד העירה הקרובה וחזרה. יובל מעריך בכ-20 ק"מ, אני מעריכה בכ-16 ק"מ אבל כך או יצא שאני לא כזאת פארשית למרות שאני אמא ולמרות שאני כמעט בת 45. ייאמר לזכות הולנד שהכל שטוח ונורא כיף לרכב, גם אם לעיתים יש רוח חזקה שמקשה.
מאוחר יותר הילדים הלכו עם האבות למתחם האקש'ן שלא לגמרי ברור לנו ממה היה שם. הקטנות ליטפו המון חיות בפינת ליטוף והחיות האהובות על הגר הן: גדי חמוד וסייח של פוני, שהם די דומים אבל הגדי יותר קטן.
הפארק גדול אך שקט ומצוייד בכל טוב. נראה שאפשר להישאר כאן שבוע שלם מבלי לצאת ועדיין להנות. יש מרכז ספורט ימי שנבדוק בהמשך, בעיקר את הקייקים שמשכירים בו, בכפוף למצב הרוח.
הטיסה
תחשבו על טיול משפחות באוטובוס, כאשר לכל משפחה יש לפחות 3 ילדים.
ככה נראתה הטיסה שלנו.
מלבד איחור של שעתיים ארקיע לא הצליחו להושיב אף משפחה ברצף טריטוריאלי. כולם טיילו כל הזמן אל הילדים שלהם או אל ההורים שלהם.
דיילת הקרקע אמרה לי שכל המטוס מלא במשפחות עם ילדים קטנים שאצל רובן האמא עם שם משפחה אחר משל שאר המשפחה ולכן הם לא זיהו שאלו משפחות. תירוץ עלוב. הרי כל משפחה הזמינה יחד, אולי כדאי להתחשב במספר הזמנה?
למרות האוירה המאוד דינמית (דרך עדינה לתאר המולה) ולמרות חסרונה הניכר של מערכת בידור כלשהי עברנו את הטיסה ברוח טובה. הגר בחרה לשבת ליד נועה, יובל ישב ליד דני שורה מאחוריהם ואני ישבתי לי בדד עוד שורה מאחuר ובאלכסון. נועה עזרה להגר עם האוכל ובסך הכל הגענו בשלום.
מה רבה היתה אכזבתנו כשהגענו לדלפקי השכרת הרכב וגילינו שהיחיד שעמוס לעייפה הוא הדלפק שלנו. בערך חצי מהמטוס רכש את הדיל שלנו: טיסה בארקיע, רכב בסיקסט ושבוע בפארק שלנו.
אחרי המתנה ארוכה הצלחנו להגיע לדלפק ואז התברר שנגמרו מכשירי ה GPS. יכולנו לקחת פורד פוקוס בלי GPS או BMW עם ,GPS מובנה אבל באגז יותר קטן. התלהבנו מהאפשרות לנהוג ב BMW חדשה והלכנו על זה.
ה GPS מצויין, הרכב נוסע חלק להפליא, אבל בגלל שהבגאז' קטן כולם חוץ מהנהגת נסעו עם תיקים על הרגליים ומתחתם. ממש לא נוח.
מזל שהנסיעה ארכה רק שעה כי כולם כבר היו על סף פיצוץ.
הגענו לכפר ומזל שהדס ופרנק הגיעו כשעה לפנינו וכבר "עשו סופר". הכפר ענק ונמצא בתוך יער טבעי. בין הבתים יש תעלות מיים עם ברווזיםהמרפסת שמרעישים די הרבה לשמחת הדור הצעיר. להדס ופרנק יש וילה נהדרת שהמרפסת שלה נמצאת ממש מעל המיים.
לילה טוב, אנחנו עייפים אחרי שיום שלם ממש לא עשינו כלום.
ככה נראתה הטיסה שלנו.
מלבד איחור של שעתיים ארקיע לא הצליחו להושיב אף משפחה ברצף טריטוריאלי. כולם טיילו כל הזמן אל הילדים שלהם או אל ההורים שלהם.
דיילת הקרקע אמרה לי שכל המטוס מלא במשפחות עם ילדים קטנים שאצל רובן האמא עם שם משפחה אחר משל שאר המשפחה ולכן הם לא זיהו שאלו משפחות. תירוץ עלוב. הרי כל משפחה הזמינה יחד, אולי כדאי להתחשב במספר הזמנה?
למרות האוירה המאוד דינמית (דרך עדינה לתאר המולה) ולמרות חסרונה הניכר של מערכת בידור כלשהי עברנו את הטיסה ברוח טובה. הגר בחרה לשבת ליד נועה, יובל ישב ליד דני שורה מאחוריהם ואני ישבתי לי בדד עוד שורה מאחuר ובאלכסון. נועה עזרה להגר עם האוכל ובסך הכל הגענו בשלום.
מה רבה היתה אכזבתנו כשהגענו לדלפקי השכרת הרכב וגילינו שהיחיד שעמוס לעייפה הוא הדלפק שלנו. בערך חצי מהמטוס רכש את הדיל שלנו: טיסה בארקיע, רכב בסיקסט ושבוע בפארק שלנו.
אחרי המתנה ארוכה הצלחנו להגיע לדלפק ואז התברר שנגמרו מכשירי ה GPS. יכולנו לקחת פורד פוקוס בלי GPS או BMW עם ,GPS מובנה אבל באגז יותר קטן. התלהבנו מהאפשרות לנהוג ב BMW חדשה והלכנו על זה.
ה GPS מצויין, הרכב נוסע חלק להפליא, אבל בגלל שהבגאז' קטן כולם חוץ מהנהגת נסעו עם תיקים על הרגליים ומתחתם. ממש לא נוח.
מזל שהנסיעה ארכה רק שעה כי כולם כבר היו על סף פיצוץ.
הגענו לכפר ומזל שהדס ופרנק הגיעו כשעה לפנינו וכבר "עשו סופר". הכפר ענק ונמצא בתוך יער טבעי. בין הבתים יש תעלות מיים עם ברווזיםהמרפסת שמרעישים די הרבה לשמחת הדור הצעיר. להדס ופרנק יש וילה נהדרת שהמרפסת שלה נמצאת ממש מעל המיים.
לילה טוב, אנחנו עייפים אחרי שיום שלם ממש לא עשינו כלום.
יום שישי, 20 באוגוסט 2010
שדה תעופה הדרך להולנד
טוב אז היום התחיל בכך שהתעוררנו בבוקר מוקדם.אז התארגנו התלבשנו ציחצחנו שייניים וארזנו.המונית הקדימה בחצי שעה אז הגענו מוקדם לשדה.עברנו את כל התורים התיישבנו לאכול ולשתות ואז אני (נועה) מסתכלת על הטיסות ורואה שבמקום להמריא ב-12:25 אנחנו טסים ב-13:15.כולנו איזה באסה איזה באסה החלתנו להסתובב ביינתיים עד שהגר תגמור לאכול את הסנדביץ אנחנו משחקים קלפים!!
אז ביי ביינתיים נועה
אז ביי ביינתיים נועה
הירשם ל-
רשומות (Atom)