בלו ספארי

יום חמישי - יצאנו לבלו ספארי עם ידידנו חוסיין שבאופן מפתיע הקדים.

נסענו כשעה עד לחוף. בדרך עצרנו למלא אויר בגלגלים ולמלא דלק.

הערנו את העובד בתחנת הדלק שישן ליד המשאבות והמשכנו לדרכנו. בדרך עברנו בכפרים שונים, ראינו עצי מנגו בגודל שלא ייאמן, פרות, כלבים, תרנגולות ועיזים.

היה יום רוחני ביותר ושכנענו את עצמינו שבצד השני של האי יש פחות רוח.

עלינו על הסירה, יחד עם משפחה מדרום אפריקה. היו גלים, היה קשה, הגר הרגישה לא טוב , יובל ואני הפתענו לטובה והקפטן החליט להוריד אותנו לכמה דקות על חופו של אי קרוב. ירדנו, צילמנו, נשמנו והתאוששנו.

המשכנו בגלים לאזור בו עושים סנורקלינג.

יובל נכנס ואז עזר לכולנו לרדת.

נועה נכנסה וצרחה: "כמה דגים!"

ירדתי למיים ולא האמנתי: המוני דגים שוחים קרוב קרוב, מגוון עצום - כאילו כל הקטלוג יצא לקראתי.

לא זכור לי עושר כזה, גם לא מהסנורקלינג בראס מוחמד.

שנירקלנו מסביב לסירה ולא הפסקתי להתפעל.

גם הגר שהרגישה לא טוב קודם התאוששה לחלוטין. יצאנו נפעמים.

המשכנו ל sand bank - זהו אי חולי שמתגלה בשפל ומתכסה לחלוטין בגאות. המדריכים שלנו חתכו במיומנות אגוזי קוקוס, אננס, תפוזים ואבטיח. בעודינו אוכלים האי קטן וקטן - ממש רואים בעיניים איך הוא מתכסה.

עלינו לסירה ושטנו אל האי ממול בו מספר מסעדות ודוכני תיירים.

אכלנו ארוחת צהריים אורז ומאכלי ים. לצמחונים דאג חוסין מראש לתבשיל ירקות ולסלט ליד האורז והצ'יפס.

יובל ואני נהנינו משרימפס, לובסטר, טונה ודיונון. היה משובח.

באי הזה גם עץ הבאובב הגדול בזנזיבר. לפני כ 200 שנה נפל בסערה ושלח שורשים לאדמה וגדל לשמיים כך שרואים גזע עצום מאוזן וממנו יוצאים שורשים באלכסון לאדמה ועץ נוסף לשמיים.

ממש מרשים.

המשכנו לסיור ההכרחי בדוכנים, קנינו כמה מזכרות ועלינו לסירה להמשך דרכנו.

הים קצת נרגע וכך על בטן מלאה התחלנו בדרך חזרה, לא לפני שעברנו בבריכה שמוקפת סלעים וגדלים בה עצי מנגרוב.

הטלטלנו כמעט עד כדי הירדמות עד מקום היציאה.

חזרנו באוטו לוילה שלנו. בדרך עצר את הנהג שוטר ולשמחתינו זה היה בדיוק מול עץ שהיתה עליו משפחת קופים. אז חיכינו בסבלנות...

בערב הלכנו לאכול ארוחת ערב במלון הצמוד אלינו וזו כמובן היתה טעות.

השולחנות מכוסים במפות, השירות מצויים והמחירים בעננים (ביחס לזנזיבר).

אבל היה קרוב.

נפלנו למיטות.