לכבוד הנסיעה לזנזיבר החלטנו לחדש את הבלוג.
בעיקר כי לאחרונה קראנו פוסטים מלפני עשור והם הזכירו לנו כל מיני רגעים מצחיקים שלא זכרנו לבד (ככה זה כשמזדקנים).
אז בין סיום שנה של הגר בבי"ס, לסיום בי"ס של נועה ותיכף גיוס, לסיום קורס של יובל והתחלת הקורס הבא הצלחנו לדחוף חופשה משפחתית בת שבוע שתאמה בדיוק לטיסה הישירה היחידה שיש בסביבה (צ'ארטר כזה).
כרגיל, לקחתי על עצמי את עול התכנון וההזמנות, תור למרפאת טיולים וחיסונים ועוד.
הגענו לזנזיבר ביום שלישי בלילה אחרי טיסה שיצאה ב 14:00 בצהריים מישראל. טיסה שאין לנו הרבה מה לספר עליה: המושבים היו צפופים, היו קפיצות שעמדנו בהן בגבורה וחילקו סנדויץ גבנ"צ או סנדויץ סביח. אנחנו ננו מהסלט שקנינו בארונה מבעוד מועד.
נחתנו בזנזיבר נרגשים ושמחים, צעדנו מהמטוס לטרמינל הקטון מרחק ת"ק פרסה, עמדנו בתור לבקורת דרכונים, שנמשך עד מחוץ לבניין הטרמינל (שכבק הזכרנו שהיה קטון).
לידינו עמדו כמה מקומיים עם שלטים רשמיים והסבירו לנו שאם נשלם 10$ לנוסע נקבל יחס VIP ונחכה בחדר עם wi fi.
זה כמובן הדליק אור בעיני הנוער והחלטנו ללכת על זה.
הוכנסנו לחדר ממוזג, ישבנו על כורסאות וסביבנו כרכרו איזה חמישה אנשים. בכל פעם אחד מאיתנו נקרא אל הפקיד שישב בקצה החדר, הפקיד חייך והפיק לנו ויזה.
פה רציתי להכניס את התמונה שלנו בחדר אבל עוד לא הצלחנו להעלות תמונות..
בינתיים כל האחרים התבדחו איתנו, אמרו karibu וגם hakuna matata וכך למדנו איך אומרים בסוואהילית welcome וגם no worries/
יצאנו מחדר ה VIP ישר אל אזור המזוודות. מזוודות עמדו בשורות והסבלים המשיכו להביא עוד. מדי כמה דקות נכנס סבל עם מזוודה אחת ושם אותה בהמשך השורה.
וכך למדנו גם מה זה pole pole - לאט לאט.
לשמחתנו לא לקח הרבה זמן עד שמצאנו את כל המזוודות שלנו.
החלפתי כסף בשדה אצל עוד אנשים חייכנים, העברנו את המזוודות בשיקוף (כן כן בכניסה לאי) ויצאנו לחפש את הנהג שלנו שנשלח ע"י המלון.
מכל עבר פונים אלינו אנשים לבושים מדי חאקי ותג ושואלים אם אנחנו רוצים טקסי. נהנגנו אינו נראה באופק ואנחנו מתחילים לחשוש. מסתבר שלאזור הזה נכנסים רק נהגי טקסי שיש להם הסדר עם השדה.
בהמשך מצאנו א הנהג שלנו עם ואן נחמד, העמסנו את המזוודות וביקשנו רק לעצור לקנות סים מקומי.
היתה חנות ליד וחבר של הנהג לקח את דני לחנות. לאחר אי אלו דקות וסידורים יצא דני מהחנות עם סים והמלווה כמובן ביקש טיפ על שירותיו.
וככה למדנו שכולם ילוו אותך לכל מיני מקומות ויבקשו על זה טיפ.
טוב שהבאנו דולרים בודדים מהארץ.
אחרי כשעה נסיעה בכבישים שחלקם עם בורות מכובדים הגענו למלון שלנו שמכיל 4 וילות על החוף, סביב בריכה קטנה.
ברגע אחד עוברים מעולם שלישי לבועה מטורפת של עיצוב, רמה ושירות.
קיבלו אותנו בקבלה עם שייק פירות welcome drink והלכנו להתקלח ולישון.
אחלה וילה הצופה אל האוקייאנוס.
אחלה וילה הצופה אל האוקייאנוס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה