קמנו בבקר שמחים ועליזים, אפילו היה שולחן לחמישה בארוחת הבקר. סידרנו לנו גם הסעה ליום חמישי בבקר אל תחנת ההשכרה של הקרוואנים. נסענו לרובע meatpacking שבו פארק מאוד משמח: היי ליין. מעשה בפסי רכבת עיליים שננטשו והפכו לפארק ארוך וצר בגובה של שתי קומות מעל הכביש. מקום מקסים עם עיצוב טבעי ונעים שלא שוכח מה היה שם קודם. מיטות שיזוף מעץ שחלקן נעות על גלגלים על גבי פסי הרכבת הישנים. ריצוף בפסים ארוכים שחלקם עולים מדי פעם והופכים לספסל וגינון נעים ולא מתאמץ. בחלק מן הפארק מיים זורמים על השביל וילדים וגם מבוגרים חולצים נעליים ומקפצצים במיים. ממש ממש יפה. משם המשכנו לשוק צ'לסי - שוק אוכל מפונפן וצפוני ויקר בצורה בלתי רגילה. מייד כשיצאנו מן השוק נתקלנו במגרש משחקים שהגר מאוד רצתה לבקר בו. כמו שיובל אומר: בין הםסקות מנוחה לאוכל עושים מדי פעם גם הפסקות הליכה. הגר ואלכס (הכלבה שהיא קנתה לה כבר ביום הראשון) נהנינו מאוד מהמשחקים ונועה צלמה וצלמה. באופן כללי אלכס הולכת איתנו לכל מקום בשקית האדומה שנרכשה בה. אלכס מדי פעם רעבה, לעיתים קרובות עייפה ובכלל היא מספרת להגר כל מה שהיא מרגישה. הגר כבר הודיעה לי שזו הנכדה שלי ואני בהחלט משתדלת להתייס יפה לנכדה הראשונה שלי. יובל קצת פחות חביב אליה וזכה היום בנזיפה מהגר: יובל, אתה לא דוד טוב לכלבה!
אחרי המנוחה המשכנו לטייל בשכונה וצעדנו לעבר מקום שהומלץ ע"י הבוס של דני : a friend of a farmer.
היה רחוק. היה אוכל בסדר. מקום שינקינאי לחלוטין. אין לנו תלונות אבל ראוי לקרוא למקום a friend of a banker. אני מציעה לממליץ לשקול בונוס חד פעמי בעקבות ההמלצה.
אחרי האוכל התפצלנו: דני, יובל והגר נסעו לטיימס סקוור לבקר בחנות דיסני ובחנות M&M. נועה ואני חזרנו לשדירה החמישית להחליף חולצה שרכשה שם אתמול ובאור התברר שיש בה חור. הגענו לחנות החשוכה והרועשת אולם לא היתה חולצה במידה שלה על הקולבים. פנינו למוכרת שהיתה מאוד חביבה ויעילה, מצאו לנו את המידה הרצויה במחסן ואמרו שתוך 10-15 דקות היא תגיע. אכן אחרי 12 דקות של רעש בלתי פוסק וחשיכה כמעט מוחלטת הגיעה החולצה. פילסנו דרכינו לקומה העליונה לקופות ואחרי המתנה גם שם הצלחנו לצאת עם החולצה החדשה. שוב לא ברור לי מדוע חנות בגדים מוכרת הכל בחושך, עם ספוטים בודדים שיוצרים יותר צללים מאור. יש שם גוונים וגווני גוונים של מכנסיים וזה ממש לא ניכר. חשבתי שמשהו הוא כתום ובאור הסתבר שהוא ורוד. גם החנות מעוצבת בצפיפות כאשר המעברים לא מכילים שני אנשים. כלומר: תמיד אתה מתחכך בלקוחות שהולכים מולך. כשסוף סוף יש קצת מעבר תקעו שם עציץ או כורסא או שולחן ען משהו. המעצב לא שמע שמעבר צריך להיות לפםות 80 ס"מ ועדיף מטר במקומות ציבוריים. הקופות בקומה העליונה מאחור, ללא שום שילוט. אתה נדחף בחושך מול אלה שכבר סיימו לשלם ומקלל שוב את המעצב. אם לא הייתי שם כדי להחליף משהו שכבר שילמתי עבורו הייתי משאירה הכל ליד הקופה ובורחת החוצה בצרחות. הכורסאות מאוכלסות בהורים במבט זומבי מיואש ושוב, המקום היחידי שניתן לעבור בו - הפודסט במדריגות, מאוכלס במוכר/מוכרת שרוקדים שם לצלילי המוסיקה הנוראית. קלסטרופוביה! אני כנראה זקנה מדי.
טוב נו, בסוף זה נגמר, המשכנו לטייל בשדרה החמישית, מסתכלות על כל החנויות, נכנסנו גם לחנות העיצוב של MOMA (למוזיאון עצמו כנראה אגיע רק בגלגול הבא) והשתרכנו לטיימס סקוור.
בדרך ראינו חנות ששמה american girl והרעיון שלה גאוני: כל ילדה בוחרת בובה שנראית כמוה. אפשר לבחור צבע עור, צבע שיער, סוג שיער, צבע עיניים, עזרים שונים (משקפיים, גשר לשיניים) וכמובן בגדים לרוב. כל בגד שיש לבובה ניתן לקנות גם בגודל מלא לילדה. ג-א-ו-נ-י! הבובה הבסיסית ללא בגדים עולה "רק" 105$ והתור לקופה ארוך. מובן שבעתיד כל בגד שנרכש נרכש בעצם כפול...
המשכנו לטיימס סקוור, ביקרנו בחנות דיסני, ביקרנו במקדש m&m , יצאאנו בדרך למלון, בדרך הצלחנו לקנות לנועה מגפי רכיבה בחצי מן המחיר בישראל ונשרכנו לנו לאיטנו. דני והילדים הגיעו רק חצי עשה אחרינו כי אחרי הדיסני ו m&m שלהם הם נסעו למקדש הצלמים: חנות ענקית הקרויה B&H. בבעלותם של שני חרדים, כל הצוות חרדי ובעזרת השם העסק עושה חייל ואםשר גם לעבוד וגם ללמוד תורה. אתר האינטרנט שלהם (שבו ניתן לרכוש ציוד) אינו פועל בשבת. הגר נהנתה מאוד גם מחנות דיסני בה זיהתה כל מיני נסיכות וגם מחנות הציוד בה ניסתה את כל סוגי האזוניות הקיימות שם.
דני כבר העלה תמונות ואתם מוזמנים להנות מהן.
אחרי המנוחה המשכנו לטייל בשכונה וצעדנו לעבר מקום שהומלץ ע"י הבוס של דני : a friend of a farmer.
היה רחוק. היה אוכל בסדר. מקום שינקינאי לחלוטין. אין לנו תלונות אבל ראוי לקרוא למקום a friend of a banker. אני מציעה לממליץ לשקול בונוס חד פעמי בעקבות ההמלצה.
אחרי האוכל התפצלנו: דני, יובל והגר נסעו לטיימס סקוור לבקר בחנות דיסני ובחנות M&M. נועה ואני חזרנו לשדירה החמישית להחליף חולצה שרכשה שם אתמול ובאור התברר שיש בה חור. הגענו לחנות החשוכה והרועשת אולם לא היתה חולצה במידה שלה על הקולבים. פנינו למוכרת שהיתה מאוד חביבה ויעילה, מצאו לנו את המידה הרצויה במחסן ואמרו שתוך 10-15 דקות היא תגיע. אכן אחרי 12 דקות של רעש בלתי פוסק וחשיכה כמעט מוחלטת הגיעה החולצה. פילסנו דרכינו לקומה העליונה לקופות ואחרי המתנה גם שם הצלחנו לצאת עם החולצה החדשה. שוב לא ברור לי מדוע חנות בגדים מוכרת הכל בחושך, עם ספוטים בודדים שיוצרים יותר צללים מאור. יש שם גוונים וגווני גוונים של מכנסיים וזה ממש לא ניכר. חשבתי שמשהו הוא כתום ובאור הסתבר שהוא ורוד. גם החנות מעוצבת בצפיפות כאשר המעברים לא מכילים שני אנשים. כלומר: תמיד אתה מתחכך בלקוחות שהולכים מולך. כשסוף סוף יש קצת מעבר תקעו שם עציץ או כורסא או שולחן ען משהו. המעצב לא שמע שמעבר צריך להיות לפםות 80 ס"מ ועדיף מטר במקומות ציבוריים. הקופות בקומה העליונה מאחור, ללא שום שילוט. אתה נדחף בחושך מול אלה שכבר סיימו לשלם ומקלל שוב את המעצב. אם לא הייתי שם כדי להחליף משהו שכבר שילמתי עבורו הייתי משאירה הכל ליד הקופה ובורחת החוצה בצרחות. הכורסאות מאוכלסות בהורים במבט זומבי מיואש ושוב, המקום היחידי שניתן לעבור בו - הפודסט במדריגות, מאוכלס במוכר/מוכרת שרוקדים שם לצלילי המוסיקה הנוראית. קלסטרופוביה! אני כנראה זקנה מדי.
טוב נו, בסוף זה נגמר, המשכנו לטייל בשדרה החמישית, מסתכלות על כל החנויות, נכנסנו גם לחנות העיצוב של MOMA (למוזיאון עצמו כנראה אגיע רק בגלגול הבא) והשתרכנו לטיימס סקוור.
בדרך ראינו חנות ששמה american girl והרעיון שלה גאוני: כל ילדה בוחרת בובה שנראית כמוה. אפשר לבחור צבע עור, צבע שיער, סוג שיער, צבע עיניים, עזרים שונים (משקפיים, גשר לשיניים) וכמובן בגדים לרוב. כל בגד שיש לבובה ניתן לקנות גם בגודל מלא לילדה. ג-א-ו-נ-י! הבובה הבסיסית ללא בגדים עולה "רק" 105$ והתור לקופה ארוך. מובן שבעתיד כל בגד שנרכש נרכש בעצם כפול...
המשכנו לטיימס סקוור, ביקרנו בחנות דיסני, ביקרנו במקדש m&m , יצאאנו בדרך למלון, בדרך הצלחנו לקנות לנועה מגפי רכיבה בחצי מן המחיר בישראל ונשרכנו לנו לאיטנו. דני והילדים הגיעו רק חצי עשה אחרינו כי אחרי הדיסני ו m&m שלהם הם נסעו למקדש הצלמים: חנות ענקית הקרויה B&H. בבעלותם של שני חרדים, כל הצוות חרדי ובעזרת השם העסק עושה חייל ואםשר גם לעבוד וגם ללמוד תורה. אתר האינטרנט שלהם (שבו ניתן לרכוש ציוד) אינו פועל בשבת. הגר נהנתה מאוד גם מחנות דיסני בה זיהתה כל מיני נסיכות וגם מחנות הציוד בה ניסתה את כל סוגי האזוניות הקיימות שם.
דני כבר העלה תמונות ואתם מוזמנים להנות מהן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה