השכמנו קום כדי להיות במסוף המעבורות ב 7:00 בבקר. סיאטל אפורה ומטפטפת ואנו צועדות קוממיות אל המסוף. שתינו לא ממש נשות ים ולכבוד המאורע קנינו כדורים נגד בחילה המיועדים למי שסובל מבחילות בהפלגות ונסיעות שכתוב עליהם Less drowsiness. בשמחה לקחנו כדור כל אחת ושמנו פעמינו אל המעבורת. גדולה, יפה ו... מאוד מתנדנדת. לשמחתנו ברגע שיצאה להפלגה הנדנוד הפסיק או שהכדור פעל או שניהם. הדרך יפה - הפלגה במפרץ, סביבנו ירוק ובתים חביבים מדי פעם. גם היציאה לים עברה בשלום ולאחר בדיוק שעתיים ואבעים וחמש דקות נחתנו בויקטוריה. המעגן נמצא באמצע העיר והשמחה רבה. מג האויר גם פה קר, אפור ומטפטף אבל ה לא הפריע לנו להסתובב בעיר היפהפיה המלאה פרחים מסוגים שונים. צ'יינה טאון הראשונה בקנדה נמצא פה וכמובן לא פסחנו על האפשרות לאכול אוכל סיני במסעדה בסיסית ואותנטית. סמטה בצ'יינה טאון הוכרה כרחוב הצר ביותר בצפון ארה"ב ואכן רוחבו כרוחב כתפיים של אדם. ממנו יש כניסות לבתים ולחנויות!
המשכנו לטייל לכוון נקודה שנקראת ogden point אשר ראינו בפרסומות כי רואים ממנה את הרי אולימפיק אשר בארה"ב. במרכ המידע אמרו לנו שההליכה בערך 15 דקות.
נו טוב, לא 15 דקות ולא רואים הרים. גשם, אפור ומעונן.
בשלב הזה אני כבר מרגישה שהעיניין נעצמות לי ורק הקור וההליכה מונעים ממני מלהירדם לחלוטין.
במעבורת חזרה נרדמתי ברגע ששמתי את הישבן על הכסא וישנתי יופי עד שהגענו לסיאטל. צעדנו למלון ושם ישר למיטה עד מחר. נעמי נדאגה שאולי אני חולה ואולי זה סימן לבעיות לב אבל זה פשוט הכדור!
הייתי כל כך מטושטשת שנעמי הלכה למחשב בקבלה לעשות confirmation לטיסה שלה ושלי.
ישנתי בנעימים עד למחרת וקמתי כמו חדשה.
מסקנה: ויקטוריה באמת יפה!
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה