תערוכת עיצוב במילנו

אז הנה הבלוג חזר לחיים - עם ביקור של אפרת בתערוכת העיצוב במילנו.
טיסת ישראייר שהיתה אמורה להמריא ב 6:00 התאחרה והתאחרה. בתחילה ללא הודעה, אח"כ כשכבר ישנו בגייט קיבלנו הודעות שונות החל מ"איחור של חציש עה" ועד ל"יש תקלה במטוס. לא ברור לנו מתי היא תתוקן ואנו מנסים להתארגן על מטוס חלופי" כאילו יש מטוסים חלופיים שמחכים בחניה. באיחור של שעתיים וארבעים דקות המראנו, לאחר שקיבלנו גרסה נוספת מצוות האויר, לפיה לא היתה כל תקלה אלא איחור בהגעה של המטוס.
הצוות השתדל והתאמץ, מנהל השירות בלבל את המוח ללא הפסק (ברמקול, ברמקול, כולל " אני אלחש כדי שלא להעיר את השכנים: הדיוט פרי יעבור עוד מעט"). המטוס היה מלא כולו באנשים שנוסעים לתערוכה הכוללת רהיטים, מטבחים וחדרי אמבט. כולנו היינו גמורים: חלקינו קם ב-2:00 כדי להגיע לטיסה וחלקנו השני (סיגלית) לא הלך לישון בכלל.
סיגלית שישבה ליד החלון נרדמה מייד. אפרת שידועה בחברתיות שלה נענתה ליוזמות השיחה של השכן מן הצד השני שהתברר כמנהל החדש ל קורס עיצוב המטבחים במכללה בה היא למדה. אחרי שהעבירה ביקורת בונה על הקורס שעשתה והסתבר שרובה יושמה כבר (כי גם הוא חשב כך), הוחלפו כרטיסי ביקור, לא לפני שהנ"ל הציע לאפרת עבודה בעיצוב מטבחים במיזם חדש שהוא מקים. נו, נו, ייתכן שכבר בשלב זה הטיסה החזירה את עצמה.
הנ"ל גר יעד שבגליל ומכיר גם את המשפחה היקרה שלנו שגרה שם ונפרדנו כידידים בשדה תוך הבטחה לשוחח בארץ.
נסיעה באוטובוס (שעה) והליכה קצרה ברגל הביאו אותנו למלון שתהגלה כמציאה. מלון שני כוכבים קטן, עם גינה נאה בעורף - בה אוכלים את ארוחות הבקר. המלון נמצא ממש במרכז העיר, על שדרה ירוקה ונאה, כ -200 מטר מתחנת מטרו - פשוט הצליח לנו. בעלי הבית הנחמדים המליצו על מסעדה משפחתית ברחוב ליד:
small place, good food.
וגם
cheap price, good food.

בכוחותינו האחרונים הגענו למסעדה. התפריט רק באיטלקית ואת רובו לא הבנו. החלטנו להזמין את הפסטה עם השם הכי ארוך (אחרי שוידאנו שאין בה דגים כי סיגלית וים זה לא הולך ביחד). הפסטה היתה מצויינת וכך גם כל השאר. המלצריות המבוגרות וגם בעלי הבית לא ידעו אנגלית אבל עם הרבה חיוכים וקצת איטלקית/ספרדית של אפרת הסתדרנו.


יצאנו לקרוע את העיר, עשינו שופינג בכיף, גם window shopping (זה בשביל דני ושחר שלא ידאגו). העיר הזו מלאה בדברים יפים. כמו שסיגלית אומרת: חנויות שהן כמו מוזיאון רק לא עולה כסף להיכנס (על כמה עולה לצאת לא נדבר הפעם).
לכבוד תערוכת הבדים האירופית שהיתה לא מזמן חלק מן הרחובות מקושטים בבדים שונים והמראה מרהיב.
ביקרנו בחנות של Alessi והתעלפנו מהדברים היפהפיים.
המשכנו בסיבוב ליד פראדה, ארמני, דולצה וגבאנה ורבים אחרים שלא הצטערנו שאין לנו כסף לרכוש אותם. כמו שסיכמנו: בגדים לפרחות עשירות. כמו שסיגלית סיכמה: טוב, גם הן צריכות ללבוש משהו...

את הערב סגרנו בשכונת navigli שבה תעלה וסביבה ברים ומסעדות.
קרטענו בקושי למלון ואחרי מקלחות נשפכנו למיטות.